|
|
עמוד:5
ספר זה מוקדש לאחי מיכאל שבגיל שש היה עבורי האח הבוגר שעליו נשענתי בשבועות הקשים של המלחמה אותה עברנו יחד ללא נוכחותם של ההורים . להורי הנזי ויואל שעשו בכל תקופת השואה כמיטב יכולתם להציל אנשים נרדפים על לא עוול בכפם תוך סיכון חייהם וזאת חודשים ושנים לפני שהשואה הגיעה אליהם וסיכנה גם אותם . ולכל אותם אנשים שהתגייסו כמו הורי להצלת זרים , תוך סיכון חייהם ומעמדם , בשעה שלהם עצמם לא נשקפה כל סכנה . ובמיוחד לזכר היהודים המעטים שביניהם , שעל חלקם איש לא שמע וחלקם הושמצו והושכחו .
|
|