|
|
עמוד:12
מעניין בין כתיבה מיסטית לכתיבה מדעית - הן מצד התוכן והן מצד הצורה - הרי המזיגה בין השכלה ביקורתית פילוסופית לבין חוויה אקסטאטית מיסטית בדרך חייו של הרד " ך רצופה בעליות וירידות , רגעי תקווה וייאוש , ספקות ואמונה . בעריכת הספר ' קול הנבואה - ההגיון העברי השמעי ' ראה הרב הנזיר את מפעל חייו ותכלית שנות לימודיו הרבות . עוד בהיותו סטודנט בבאזל , הוא כותב לעצמו : צריך להוכיח , לעצמי ולבני הדור המודרני , שיש הגיון עברי מיוחד , הנבדל מההגיון המערבי … זוהי תכלית כל עמלי ובלותי , שעותיי החשובות בספרי ההגיון לעמים ( מגילת סתרים , ב , ט ) אכן , הוא הקדיש לעריכת הספר יותר מיובל שנים , כאשר לאט לאט התכנית המופשטת קורמת עור וגידים , מסתעפת לכרכים ולספרים שונים ומתפרטת לפרקים ולסעיפים ורק בשנת תש " ל יצאה לאור בצורת הספר " קול הנבואה " . הספר כולל שני חלקים שונים : " יסודי הפלוסופיא הדתית בישראל " ו "יסודי החכמה הפנימית " היוצרים ביחד אנטולוגיה רחבה של מקורות בפילוסופיה יהודית ובספרות הקבלה אודות " ההגיון השמעי העברי " . מאחורי מונח זה מסתתר הרעיון הבסיסי והמרכזי בהגותו של הרב הנזיר : לדעתו , ייחודה של אמונת ישראל אינו טמון ב " מה " , בלוגוס , אלא ב " איך " כלומר , ב " קול " דרכו מופיע הלוגוס . בספר " קול הנבואה " מנסה הרב הנזיר לחשוף את המאפיינים הספרותיים והאידאיים לדרכי העברת מסורת הסוד בישראל , לצד האפשרות הניתנת בכל תקופה ותקופה להוסיף חדש על ישן . הספר הנמצא בידינו איננו הספר השלם אותו התחיל הרב הנזיר לערוך כבר בימי מלחמת העולם הראשונה אלא אסופה של מספר מאמרים שיצאה לאור בשנת תשל " ב . עם השנים , הולכים ומתגלים פרקים נוספים שלא הופיעו במהדורה המודפסת . דב שוורץ עסק רבות בנושא המידות שהתורה נדרשת בהן . 6 בהקשר זה , דבריו של הרב קוק ( המובאים על ידי הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ - אז " ר ) מאלפים במיוחד : " מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה , יפה אמר , בודאי היא קרועה . אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה . רק הדומם הוא שלם . אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות , ומלחמה פנימית תמיד בקרבו . וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי , שבגדלותו ורוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה . כמובן , אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו , אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה . אלא שבהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר , וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם ' יחודים '" ( הדברים הופיעו בספר ' המחשבה הישראלית' בעריכת א ' קלמנסון , ירושלים תר " ף , עמ ' יג ומוזכרים בספרו של צ ' ירון , משנתו של הרב קוק , ירושלים תשל " ד , עמ ' . ( 106
|
|