|
עמוד:11
פילוסופיה וקבלה במשנת הרב הנזיר הרב הנזיר נחשף לראשונה לפילוסופיה בכלל ולפילוסופיה היהודית בפרט במהלך השנים בהן שהה באקדמיה של הברון גינזבורג בסט - פטרבורג . בזמן מלחמת העולם הראשונה ובעקבות פגישה עם הרב ניי מסנדומיר שבוואלין ( אשר גלה אף הוא לגרמניה ) הוא מעמיק בכתבי האר " י ושאר מקובלי צפת ( במיוחד רבי משה קורדובירו ורבי חיים ויטאל ) , במקביל ללימודיו האקדמיים . בעזבונו של הרב הנזיר נמצאים כתבי יד רבים העוסקים בקבלה , בין השאר הערות ל " ספר הזהר " ופירוש לספר " עץ חיים " לר ' חיים ויטאל . אך מעבר ללימוד הקבלה , הרב הנזיר חי את הקבלה ברמ " ח אבריו : הוא חי בתודעה של ייעוד ובחוויה של מתח רוחני גבוה ואפילו מיסטי . בנוסף לנדר הנזירות הוא נוהג סיגופים רבים , גוזר שתיקה על עצמו ובכלל , חי בפרישות מן העולם הזה . כבר בימי נעוריו שאף לזכות בנבואה והוא רואה צעד מכריע בתהליך זה בעלייתו לארץ ישראל בשנת תרפ " ב , צעד המקרב אותו למטרה הנעלה הרצויה . כמו כן , הוא מפרש את התפתחותה של התנועה הציונית ואת הקמתה של מדינת ישראל במונחים של גאולה , מתוך תודעה משיחית שעיקרה התחדשות פנימית של החיים הדתיים בעם ישראל . המעיין בספר " קול הנבואה " מתרשם שהרב הנזיר לא הרגיש שום ניגוד בין תחומי הפילוסופיה מצד אחד וספרות הקבלה מצד שני , ואפילו לא מתח דיאלקטי ביניהם . ברם , מבט יותר מעמיק על יצירתו של הנזיר ובמיוחד דרך גילויי לבו שהופקדו ביומניו האישיים , מגלה תמונה שונה : הרב הנזיר , איש הניגודים והסתירות , הרגיש את עצמו קרוע בין שני עולמות . לפעמים , הוא אף חש שהדרך האסקטית בה הוא נקט ( פרישות וייסורים ) מתנגשת עם עיסוקיו ב " חכמות הזרות " . לכן , אם בכתביו ובספריו של הרב הנזיר ניתן לראות שילוב . 4 בהתאם למה שהרב הנזיר הקפיד לנהוג בעצמו השתמשתי בתאריך עברי לרישום הביוגראפי שלו - וכן לגבי הרישום הביבליוגרפי של הספרים הנכתבים בעברית . שאר התאריכים מצוינים לפי הספירה המקובלת . . 5 למשל בפיסקה המפורסמת : " נראה לי , שאני טובל ושרץ בידי ... כשאני מתענה , ומסגף עצמי בשכבי בלילה על הקרקע , לא במטה , כהוזים שוכבים ... ומה אני עושה אח "כ ביום , מעיין בספרי בעלי ההגיון לעמים , הזרים לרוח הקדושה , הרחוקים מאמת , כשאין להם מגע לקדושה , ומבקשים את הכהן בבית הקברות , מה לעשות ? " ( מגילת סתרים , ח " ב , א ) . דמותו האינטלקטואלית של הרב הנזיר באירופה ( ובשנותיו הראשונות בארץ ישראל ) והדיון העיוני עוסק בספר ' קול הנבואה ' - על רבדיו השונים .
|
|