|
|
עמוד:10
משמעותית להבנת הגותו מחד גיסא ומבקשת לרענן את הדיון המחקרי על חוג הראי " ה מאידך גיסא , בעזרת תיאור מורכב יותר של דמות מרכזית בחוג . טענתו המרכזית של חיבור זה היא שלמרות שספר ' קול - הנבואה ' נראה כספר עיון אודות הפילוסופיה היהודית ותולדות הקבלה , יש לראות בו בעצם מעין ספר אוטוביוגרפי בו הרב הנזיר משלב את הגותו העצמית בתוך הגותם של אחרים , הגות שצמחה מתוך תהליך אישי עיוני וחווייתי כאחד . לדידו של הרב הנזיר ספר ' קול הנבואה ' - הן מצד תוכנו הרעיוני והן מצד צורתו הספרותית - משתלב ברצף ההיסטורי של " רוח ההגיון העברי " העובר כחוט השני ביצירה התורנית לדורותיה . לפי זה , המחבר אינו בעמדת חוקר המתאר תופעה אלא הוא שותף לתהליך עצמו וספרו הופך לחוליה נוספת במפעל הפילוסופיה הדתית . כך הגבול בין החוקר ליוצר לא נשמר , ההבחנה בין הסובייקט לאובייקט מטושטשת ומתברר שהמחבר פועל מתוך תחושת שליחות היסטורית : הוא נשמע לקריאתו של ההגיון העברי השמעי . טענה זאת מתבררת בכל עוזה לאור קריאה כפולה ובו - זמנית בספר "קול הנבואה " וביומנים האישיים של הרב הנזיר החושפים לא רק את קורות חייו אלא בעיקר את התלבטויותיו ואת הכרעותיו בשאלות קיומיות הרות - משקל . קריאה זו שופכת אור חדש על עולמו הפנימי , האינטלקטואלי והנפשי בשנות עיצוב דרכו הרוחנית ומגלה שאצל הרב שהפך לנזיר , התורה והחוויה מזינות ומפרות זו את זו : " החוקר " את מקורות הקבלה הוא בעצם " המקובל " הקורא בספר הקדום שלפניו את תיאור החוויה אותה הוא חווה בעצמו ... קריאה כפולה זו מגלה שפרקי " קול הנבואה " והשלבים ההדרגתיים של היווצרותו של הספר קשורים וארוגים עם התפתחותו הרוחנית והאישית של הרב הנזיר , החל מהעולם היהודי הרבני הליטאי בו גדל , דרך לימודים אקדמיים במערב - אירופה וכלה במתן משמעות משיחית לעניין , בעקבות המעבר לארץ ישראל והתקרבותו לראי " ה . עולמות שונים - ולפעמים מנוגדים - כלולים ביצירה זו ונדרשת ראייה רב - תחומית רחבה , החולשת על תחומי עניין שונים ודרכי חקירה מגוונים כדי לעמוד על הרבדים השונים של הגותו של הרב הנזיר . גבולות המחקר אם כן ברורים : העיון הביוגראפי מתמקד בתקופה בה מתעצבת . 2 הזמנה לבחינה מחודשת לא רק של היחסים בין הרב קוק לבין הרב הנזיר ( על מורכבותם עמד לראשונה ד ' שורץ במאמרו ' " אורות הקודש : חיבור משותף ? " בתוך : סיני קז ( תשרי - חשון תשנ " א ) , עמ ' סט - פב ) אלא גם דיון נוסף - ולפעמים מהפכני בתימות המרכזיות של החוג : תפיסת המשיחיות , היחס לפילוסופיה , העיסוק בספרות הקבלה ועוד . . 3 ברשימה פובליציסטית בעקבות הופעת ספר קל " ח פתחי חכמה עם פתחי הפרדס , ביאורי מרן נזיר אלקים רבנו דוד כהן זיע " א ( ירושלים תשס " ט ) כותב יוסף אביב " י : "כחוקר אוביקטיבי הוא [ הרב הנזיר ] אוסף בשקידה מקורות להבנת קבלת הרמח " ל , וכמקובל סובייקטיבי הוא מזדהה כל כולו עם שיטותיהם של רמח " ל ושל הראי " ה עד כדי מיזוגן לשיטה אחת " ( מקור ראשון , ' ביקורת ספרים ' , כ " ב בטבת תש " ע 08 . 01 . 2010 עמ ' . ( 16
|
|