מבוא

עמוד:12

לצורכי הילד . אם זו מוצגת בסיפורת כעריקה , כאגוצנטרית ואף כנרקיסיסטית , גם אם כל " עוונה " בכך שאינה מתמסרת עד כלות לאמהותה ואינה זמינה תמיד לילד הּ . היא נתפסת כעסוקה בעצמה ובצרכיה באופן פתולוגי , או , לפחות , באופן שאינו תקין , וכנכשלת במילוי חובת הכפפת עצמה לאמהות . הכישלון מהסוג השני הוא הכישלון המנוגד לראשון , לפחות לכאורה , קרי , של האם הפולשת , זו שאינה מאפשרת לילד הּ להשתחרר מאחיזתה הלופתת , ולפיכך נתפסת כמי שנכשלת במשימת ההיפרדות המוטלת על האם . אם כזאת נתפסת בסיפורת כסימביוטית , תלותית ועם זאת דורסנית , כמי שנכשלה הן בשחרור הילד או הילדה והן בגיבוש " אני" עצמאי משלה . הסוג השלישי הוא הסוג הבעייתי ביותר , זה שאכנה אותו בספר זה " האם הדו - קוטבית " : אם זו מתמרנת ללא הרף בין פלישה ונטישה , בין הצו החברתי המופנם על ידה להיות אחת עם ילד הּ ולהתמסר לו עד כלות , לבין הצו לשחרר את הילד או הילדה ולאפשר להם היפרדות ואינדיבידואציה . אם זו מעוצבת בסיפורת כפולשת ונוטשת גם יחד , לעתים לסירוגין , ולעתים אף בו - זמנית . כדי להגדיר את דמות האם ואת הציפיות ממנה , אפנה בעיקר לטקסטים ספרותיים של הדור האחרון בספרות העברית , אך איעזר גם במה שכבר הופנם בספרות העברית , בספרות המערבית ככלל ובמחקר הספרות כהגדרה הנורמטיבית של האמהות , הגדרה המבוססת במידה רבה על הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה , על פרויד וממשיכיו וממשיכותיו . ההגדרה הנורמטיבית משמשת בסיס למשטור ולרגולציה של נשים ממשיות שהן אמהות . אולם הגדרה נורמטיבית זו אינה מתחילה או מסתיימת בהקשר הפונקציונלי בלבד . ההקשר הפונקציונלי מכתיב טיפוח וטיפול , גידול ושימור של הצאצא עד שיהיה אדם בוגר האחראי לעצמו . אולם מוסד האמהות כולל גם את מה שהחברה מגדירה כ " רגשות אמהיים " . הסוציאליזציה של

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר