|
|
עמוד:11
קחו את הביטויים השימושיים " אתה תמיד ” ו״אתה אף פעם לא ” . בביטויים אלה אנחנו הופכים חומר גלם לדרמה . אנחנו מנצלים את האמירה ונותנים לה תבנית דרמטית לתועלת אישית מסוימת . אולי נשיג יתרון על בן הזוג שלנו , כמו במקרים של " אתה תמיד ” ו״אתה אף פעם לא ” . אולי נפתח את ארוחת הערב בנושא נחמד לשיחה : " חיכיתי היום חצי שעה לאוטובוס . ” במהלכים הקטנים האלה אנחנו הופכים את הרגיל והשגרתי למיוחד ולמהותי , כלומר לחלק מעולם שהניסוח המסוים שלנו אותו מעיד על הבנה . זו דרמטורגיה טובה . דרמטורגיה רעה ניתן למצוא בפטפטת של פוליטיקאים שדבריהם נעים בין לא הרבה לשום דבר . הם משמיצים את התהליך ומדברים באופן סובייקטיבי ומעורפל משהו : הם מדברים על העתיד . הם מדברים על מחר , הם מדברים על הדרך האמריקאית , המשימה שלנו , תהליך , שינוי . אלה מונחים משלהבים במידה זו או אחרת ( פירושם " התקוממו ” , או " קומו והסתערו בעוז ” ) , והם ממלאי מקום של הדרמה . הם נושאי תפקיד בהתפתחות הדרמטית , והם מתפקדים כמו סצנות סקס או מרדפי מכוניות בסרטי זבל – הם לא קשורים לבעיה אמיתית ומשובצים כנוסחה תבניתית בסיפור מרוקן מתוכן . ( אנחנו עשויים להניח באותה מידה , שכיוון שדמוקרטים ורפובליקנים מגיבים זה לעמדתו של זה בקריאה " שערורייה ” , הם מחזיקים בעמדות זהות בבסיסן . ) אפשר לראות את היצר הדרמטי שטבוע בהכרזות העיתונים בדבר הכנסות של סרט . היצר הדרמטי – הדחף שלנו להבנות סיבה
|
|