|
|
עמוד:4
א . מבוא : " ומבשרך לא תתעלם" הנושא שבו דן שו " ת זה מעסיק משפחות רבות התומכות בהורים מזדקנים . לא אחת הזקנה מלווה בתהליך של קיהיון ( דמנציה ) — נסיגה ביכולות הקוגניטיביות והמנטליות ובתפקודים החברתיים — הבא לידי ביטוי גם בשינויים אישיותיים . לא כל המצבים דומים , וההידרדרות בדרך כלל אטית ותהליכית ופוגעת פגיעה משתנה במגוון המערכות . בחלק מן המקרים האדם מאבד עם הזמן את יכולת הדיבור והשיחה ואת כושר התנועה ומתקשה במוטוריקה גסה ועדינה . תהליך דומה , אך לעתים מהיר יותר , יכול להתרחש בעקבות אירוע מוחי . תפקודים מסוימים עשויים להיפגע , בכלל זה תפקודים המאפשרים תקשורת עם הסביבה , יכולת השליפה של מילים ניזוקה לעתים וכן ההבנה שלהן . מובן שבשל מורכבות המחלה ומאפייניה כל מקרה מחייב התאמה ייחודית , אך אפשר לדלות מהדברים שלהלן את העקרונות שעל פיהם יש להתייחס לנושא בכללותו . מבוא כללי זכות האדם לכבוד ולחיים בכבוד הולכת ותופסת מקום ומתבססת כאחת מזכויות היסוד של האדם במשפט הכללי . גם בדיונים ההלכתיים לא נפקד מקומה , וכבר נכתבו ספרים ומאמרים לא מעטים המבססים את " כבוד הבריות " כמושג בעל משקל מכריע בפסיקת ההלכה , בעיקר בנוגע לאנשים עם מוגבלויות נפשיות , שכליות או גופניות . ואולם שאלת כבוד האדם ושמירת צלם אלוקים שלו עולה לא רק בקבוצות חריגים כאלה ואחרות ; היא עשויה להופיע בתקופת ההזדקנות ובשלבים השונים של סוף החיים . ברוב המקרים הללו ההתפתחות והמעבר ממצב של אדם בריא ופעיל למצב של אובדן השליטה בגוף או בתפקודים מסוימים שלו הם הדרגתיים . בד בבד שאלת גבולות הכשירות ההלכתית מתעצמת . מנגד עולה הסוגיה של מידת הנכונות להפעיל את השיקול של " כבוד הבריות " במטרה לאפשר לאדם ההולך ונעשה מוגבל להביא לידי ביטוי את רצונותיו הדתיים , גם אם הם כלואים בגוף חסר אונים ועייף .
|
|