|
|
עמוד:7
משמעותו המקורית של המושג " שומע כעונה " קשורה ככל הנראה לביטוי שבפסוק " ויענו כל העם יחדיו ויאמרו " , קרי מענה וחזרה על דברי המברך . למצער , מובנו מינימלי יותר , כמשמעותו בלשונו של איוב — " מענה " במשמעות של שומע , ואף השומע נחשב למדבר . רבי חייא בר אבא מפיק את ההלכה הזאת מדרשה המובאת בשם בר קפרא , מהמסופר על יאשיהו , שהכתוב אומר עליו שקרא את דברי הספר אף על פי שבפועל מי שקרא היה שפן . וזו לשון הדרשה : מנין לשומע כעונה — דכתיב " את כל דברי הספר אשר קרא ( יאשיהו ) מלך יהודה " , וכי יאשיהו קראן ? והלא שפן קראן , דכתיב " ויקראהו שפן ( את כל הדברים האלה ) לפני המלך " [ מלכים ב כב , י - טז ] אלא מכאן לשומע כעונה . מכאן מסיק ר ' חייא בר אבא כי שומע כעונה , גם אם לא ענה . וכך גם מובא להלכה : " שמע ולא ענה יצא השומע כעונה " . אם כן , להלכה " שומע כעונה" הוא קטגוריה נוספת של ברכה המעמידה את השומע כמי שבירך בעצמו . 4 ואין מדובר בעניית אמן . 5 סוכה לח , ע " ב . 6 ספר הלכות גדולות , סימן א , הלכות ברכות , פרק שלישי , עמ ' מב ( חובר בידי ר ' שמעון קיירא , מתקופת הגאונים , המאה השביעית לערך ; בבל ); רמב " ם , הלכות ברכות א , יא ( ר ' משה בן מימון , ; 1204 - 1138 קורדובה ומצרים ); בית יוסף , אורח חיים ריג , א - ג ( ר ' יוסף קארו , ; 1575 - 1488 טולדו וצפת ) . 7 " תניא נמי הכי [ כך שנויה ההלכה בברייתא ] שנים שאכלו כאחת מצוה ליחלק , במה דברים אמורים כששניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור מברך סופר ובור יוצא" ( ברכות מה , ע " ב ) . ראו ספר הלכות גדולות , סימן א , הלכות ברכות , פרק שביעי , עמ' עט ; פני יהושע , ברכות מה , ב ( ר ' יהושע פלק , ; 1756 - 1680 קרקוב ) . וראו שאלת הצל " ח ( ציון לנפש חיה ) המשעשעת , אם אדם שמהרהר בברכה שאינו חייב בה עובר על איסור של ברכה לבטלה : " רבינא דסובר הרהור כדיבור דמי [ נחשב ] אם הוא הדין לענין ברכה לבטלה אם הרהר ברכה בלבו אם עובר על לא תשא " . צל " ח , ברכות כא , ב ( ר ' יחזקאל לנדא , ; 1793 - 1713 פולין ) .
|
|