|
|
עמוד:7
והנדיב שלו התעורר לפתע לחיים : בציר הענבים , מסיק הזיתים , גדיד התמרים , אריית התאנים ובליסת השקמים . בנקודה אחרת במרחב הציוני פעל זאב ז ' בוטינסקי , מילולי לא פחות , והעשיר את העברית החדשה לא רק בתרגומיו הנפלאים לשירי אדגר אלן פו אלא גם ברומן התנ " כי " שמשון " . בדמיון הציוני נעו גיבורי התנ " ך ונדו ברחבי ארץ ישראל , עובדים את האדמה , לוחמים באויביהם ודוברים עברית רעננה , עברית של שחרית . בהיפוך כרונולוגי , מעשה דמיון על – זמני , הפכו השופטים והנביאים למין חלוצים ציוניים של העליות הראשונות . אפיון זה של החברה הישראלית מזכיר את הרלוונטיות של המיתולוגיה היוונית שעמדה בבסיס הטרגדיה היוונית באתונה בתקופה הקלסית או לחלופין את סיפורי התנ " ך והברית החדשה שעמדו בבסיס היצירה האמנותית והתאטרונית הדתית הנוצרית ברחבי אירופה בימי הביניים המאוחרים . בשתי התקופות המוקדמות הללו , הגם שהן תקופות טרום – מודרניות ודתיות באופיין באופן גורף ושלא כמו מדינת ישראל של המאה העשרים ושל היום , היה חיבור עמוק וראשוני בין יוצרי האמנות וקהל הצופים לבין טקסט מיתולוגי מכונן שעל בסיסו אפשר ליצור אמנות שעוסקת בו בזמן במקור ההיסטורי אך גם , דרך המקור , בסוגיות זהות רלוונטיות להווה . במילים אחרות , ההיכרות העמוקה של היוצרים והצופים עם המקור התנ " כי והחשיבות , ואף הקדושה , המוקנית על ידם למקור זה יוצרים מרחב טעון ובסיס רעיוני משותף שבהקשרו ואל מולו נוצרות יצירות האמנות . 3 עמוס עוז ופניה עוז – זלצברגר , יהודים ומילים , תרגום : ברוריה בן – ברוך , תל אביב : כתר , תשע " ד , עמ ' . 168 - 167 4 גם התאטרון הדתי של ימי הביניים המאוחרים , שנסמך על סיפורי התנ " ך והברית החדשה והציגם והיה קשור באופן עמוק לתרבות הדתית בתקופה , רווי בעיסוק בהווה הימי ביניימי בד בבד עם הצגת סיפורי התנ " ך . 5 יש חשיבות רבה בעובדה שבמרוצת השנים נלמד התנ " ך במערכת החינוך הממלכתית שלא מנקודת מבט דתית . ההיכרות עם הלשון המקראית , הסיפורים , הנרטיב והמורכבות הרעיונית של סיפורי התנ " ך יוצרים סוג של ידע שהוא ייחודי לאנשים שגדלו בישראל בכל הקשור להיכרות עם מקור זה . לעומת זאת , לשם הדוגמה , אי – אפשר להניח שבארצות הברית לימודי התנ " ך ( התנ " ך והברית החדשה ) הם חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר הציבוריים .
|
|