מבוא היהודים כמיעוט לאומי בפולין הרפובליקנית

עמוד:14

הסוציאלית לטובת העובדים , אכל העדר תהליך אבולוציוני של צמיתת חברה מודרנית דוגמת המערב , הביא לפער העצום בץ המגמות להלכה לבין החיים המדיניים למעשה , וכך נתרוקנו האידיאלים מתוכנם המציאותי . בתחום הכלכלי היתה החקלאות הענף העיקרי לעומת תעשיה מפגרת . בכפר בלטו צפיפות ' יתר וקיטוב בבעלות הקרקעות , כשל מציאותם של כעלי אחתה גדולים לצד משקים מזעריים . על רקע של שיעור ילודה גבוה וצמצום אפשרויות ההגירה הציק מאוד " הרעב לאדמה " . ראוי להדגיש , שצירוף שטחי המזרח , המיושבים בחטיבות הסלאביות , עוד החריף מבחינות אלו את הבעיה הקשה בלאו הכי . המלחמה וספיחיה , שהתנהלו בשטחי המדינה המתאחדת , הגביר ביותר אח חומרת העוני והאבטלה , והמצב הכלכלי המעורער הביא ליוקר המחיה והתסיס את ההמונים הממורמרים , בתנאים של העדר יציבות מדינית לא היה בכוחו של המשק הממלכתי והציבורי לתרום תרומה של ממש לפיתתן המצוקה . עליהם נוספו ניגודים מדיניים , שהשתקפו בפיצול סיעתי מבהיל במכשול רציני בדרך להקמת מימשל הזק , שיהא בכחו להתוות תוכנית לטורה ארוך . על הפיצול העצום יעידו נתונים אלה ; ב 925 נ פעלו 90 ארגונים פוליטיים , ובמסגרת 18 הקלובים הפארלאמנטאריים נכללו 32 סיעות . כ ' 1927 פעלו עדיין כ 70 ארגונים , שמחציתם היתה מיוצגת בסיים . גס חטיבות המיערטים היו מפוצלות במידה רבה בהשפעת הנוף המדיני הכללי . התהליך של האחדת האזורים מתקופת השעבוד נתקל בקשיים , ואף תנועות אידיאולוגיות תאומות שמרו על מסגרת נפרדת . קשה לדבר על מחנות מגובשים של ימין ושמאל , שכן הללו היו נתונים לשינויים תכופים בגין יריבות אישית או קטנות אינטרסים , משום בך לא היה סיכוי סביר לפיתררך ראדיקאלי של הבעיות החיוניות , אלא לכל היותר הקהיית עוקצן באורח זמני בצל משברים ? בך , למשל , ההחלטה על ריפורמה אגרארית שנתקבלה על חודו של קול אחד ב , 1920 כשהצבא האדום התקרב לשערי וארשה - מכל מקום , בפרק הזמן שעד 1926 בלט בשטח ליכודו של גוש הימין בהבהבת האנדציה , שהצליחה ללכוד ברשתה את המחנה המתון של האיכרים . לעומת זה לא היה בכוחה של הסיעה הסוציאליסטית הקטנה יחםית ( פ . פ . ס < , ללכד לאורך ימיס את המחנה המתקדם , ולגבשו לכלל פעולה מדינית מתמדת . בשל רמתם הנמוכה היו המוני האיכרים חסרי בגרות אזרחית , כדי לשמש משען ציבורי רחב להשגת יעדי מנהיגיהם במוסדות המרכזיים . באותה מידה ראוי להדגיש את חולשתו של המנגנון האדמיניסטראטיבי , שליקוייו ניכרו במגע עם האזרחים ואשר ניצל לא במעט את בערותם . מצב דומה של עזובה בלט בתחום החינוך , שלא השביל להתמודד עם קשיי התפקיד של הגשמת לימוד חוכה בשכבות הנחשלות - אין ספק , שמשימה נכבדה ביותר לראשי המדינה היתה הכשרת העתודה לשירות הציבורי והחינוכי . מצב שפיר יותר שרר באיזור אוסטריה לשעבר . הנסירן , שהצטבר במסגרת האוטונומיה הממוסדת ,

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר