|
|
עמוד:10
עד כמה שהדבר נשמע מרוחק מהדיונים שערכנו עד כה על המבנים הלשוניים בשפות טבעיות , המושג הראשון שבו נדון בסעיף זה הוא : אוויר . ללא אוויר לא ניתן להפיק קול כלשהו , ובכלל זה צלילים לשוניים , ולא ניתן לשמוע קול כלשהו . כלומר , התנאי הראשון וההכרחי לקיומו של דיבור הוא האוויר שעובר באיברי הנשימה והדיבור . אם כך , האיבר הראשון שאליו נתייחס בהקשר של דיבור הוא הריאות . הרוב המכריע של הצלילים הלשוניים מופקים תוך נשיפה , כלומר תוך כדי הוצאת אוויר מן הריאות . נסו לדבר תוך כדי שאיפת אוויר . האם הדבר אפשרי ? אפשרי , אבל קשה ולא ניתן לעשות זאת לאורך זמן . זרימת האוויר מן הריאות בזמן הדיבור שונה במספר היבטים חשובים מזרימת האוויר בעת נשימה שקטה . למשל , בעת הדיבור אנו נושפים פי כמה וכמה יותר אוויר מאשר בעת שתיקה , וקצב הנשימה בעת דיבור משתנה באופן משמעותי : השאיפה מהירה יותר והנשיפה חזקה יותר . למרות זאת , הפעילות הפיזיולוגית של הגוף התלויה בנשימה אינה נפגעת כלל ואנו אף לא חשים שאנו עושים מאמץ נשימתי בעת הדיבור . יצירת צליל לשוני מתחילה בנשיפת אוויר מן הריאות . האוויר עולה דרך קנה הנשימה , והאיבר הראשון שבו הוא נתקל הוא תיבת הקול ( . ( larynx בשלב זה האוויר צריך לעבור בין שפתות הקול ( , ( vocal folds שהן מעין שפתיים שריריות קטנות בעלות יכולת 1 בכמה שפות אפריקאיות ( זולו , למשל ) קיימים גם צלילים לשוניים המופקים כשתנועת האוויר היא מן החוץ כלפי פנים הפה . צלילים אלה מכונים קליקים ( clicks ) וניתן לדמותם לחיקוי הקול המשמש להאצת סוסים , או " נשיקה מצלצלת " . איור : 1 תרשים מקובל של " חתך " מסלול הקול
|
|