קראו בכותר - מבוא לבלשנות תאורטית : חלק ד - צלילים לשוניים ומבנים פרוזודיים (פונטיקה ופונולוגיה)
9
10 . 2 איברי הדיבור אחד הדברים המעניינים באיברי הדיבור של האדם הוא שהתפקיד שהם ממלאים בהפקת דיבור משמש לרוב כתפקיד המשני שלהם . איברי הדיבור , הכוללים בין היתר את הריאות , הגרון , האף , השפתיים והלשון , חיוניים לתפקודים הבסיסיים ביותר של החיים , כמו נשימה ואכילה . זאת ועוד , איברי הדיבור של האדם אינם שונים באופן מהותי מאיברים דומים אצל יונקים אחרים . ההבדל בין שפות אנוש לשפות בעלי חיים אינו תוצאה של ההבדלים האנטומיים באיברים המשמשים לדיבור , אלא בשימוש שנעשה בהם באמצעות המוח ומערכת העצבים ( ראו גם פרק . ( 3 בסעיף זה , שהוא במידה רבה שיעור באנטומיה , נסקור את איברי הדיבור ואת תפקידם בהפקת דיבור . הרישום הפונטי שנלמד בתחילת הקורס נועד , כאמור , לספק שפת כתב אחידה של נתונים משפות שונות , ולכן הסתפקנו עד כה בתעתיק קונוונציונאלי , אך שאינו עומד בקריטריונים של התעתיק הפונטי המדויק . בפרק זה נלמד את סימני הרישום הפונטי המדויקים , אשר ישמשו אותנו לייצוג הצלילים הלשוניים . אלה נדרשים למטרות חקר הצלילים וחקר תופעות לשוניות הקשורות בצלילים הלשוניים . העיקרון העומד בבסיס הרישום הפונטי הינו שכל סימן מייצג אך ורק צליל אחד , וכל צליל מיוצג אך ורק על סימן אחד . נשאל מהו צליל לשוני ובמה צליל לשוני אחד מובחן מצליל אחר הקרוב אליו ונראה כי אכן טבלת הרישום הפונטי האוניברסלית , טבלת ה , ( international Phonetic alphabet ) ipa מספקת סימן לכל צליל המוכר כצליל לשוני . עוד נראה כי כאשר בוחנים שפה מסוימת , הכוללת מערכת צלילים מוגבלת , נעשה שימוש במספר קטן יחסית של סימנים . הצלילים הלשוניים מופקים באמצעות איברי הדיבור והם אף מסווגים על פיהם . לפיכך , נתחיל את ההיכרות עם פונטיקה בסקירת איברי הדיבור והמכאניזם של הפקת הצלילים הלשוניים . תזכורת כיצד לקרוא דוגמאות בגוף הטקסט : הכתיב הפונטי תמיד בסוגריים מרובעים . כאשר הדוגמה בעברית , יופיע הכתיב הפונטי ולאחריו הכתיב האורתוגרפי בין גרשיים . למשל , [ yeled ] ' ילד ' . בדוגמאות משפות אחרות יופיע הכתיב האורתוגרפי בכתיב נטוי ואחריו יובא התרגום לעברית בין גרשיים , כך : , door ' דלת ' .
עד כמה שהדבר נשמע מרוחק מהדיונים שערכנו עד כה על המבנים הלשוניים בשפות טבעיות , המושג הראשון שבו נדון בסעיף זה הוא : אוויר . ללא אוויר לא ניתן להפיק קול כלשהו , ובכלל זה צלילים לשוניים , ולא ניתן לשמוע קול כלשהו . כלומר , התנאי הראשון וההכרחי לקיומו של דיבור הוא האוויר שעובר באיברי הנשימה והדיבור . אם כך , האיבר הראשון שאליו נתייחס בהקשר של דיבור הוא הריאות . הרוב המכריע של הצלילים הלשוניים מופקים תוך נשיפה , כלומר תוך כדי הוצאת אוויר מן הריאות . נסו לדבר תוך כדי שאיפת אוויר . האם הדבר אפשרי ? אפשרי , אבל קשה ולא ניתן לעשות זאת לאורך זמן . זרימת האוויר מן הריאות בזמן הדיבור שונה במספר היבטים חשובים מזרימת האוויר בעת נשימה שקטה . למשל , בעת הדיבור אנו נושפים פי כמה וכמה יותר אוויר מאשר בעת שתיקה , וקצב הנשימה בעת דיבור משתנה באופן משמעותי : השאיפה מהירה יותר והנשיפה חזקה יותר . למרות זאת , הפעילות הפיזיולוגית של הגוף התלויה בנשימה אינה נפגעת כלל ואנו אף לא חשים שאנו עושים מאמץ נשימתי בעת הדיבור . יצירת צליל לשוני מתחילה בנשיפת אוויר מן הריאות . האוויר עולה דרך קנה הנשימה , והאיבר הראשון שבו הוא נתקל הוא תיבת הקול ( . ( larynx בשלב זה האוויר צריך לעבור בין שפתות הקול ( , ( vocal folds שהן מעין שפתיים שריריות קטנות בעלות יכולת 1 בכמה שפות אפריקאיות ( זולו , למשל ) קיימים גם צלילים לשוניים המופקים כשתנועת האוויר היא מן החוץ כלפי פנים הפה . צלילים אלה מכונים קליקים ( Clicks ) וניתן לדמותם לחיקוי הקול המשמש להאצת סוסים , או ״ נשיקה מצלצלת ״ . איור : 1 תרשימ מקובל של ״ חתך ״ מסלול הקול
תנועה . באופן טבעי שפתות הקול מרוחקות זו מזו , וכשהן מצויות במצב זה , לאוויר יש למעשה מעבר חופשי אל הלוע ( pharynx ) ואל חלל הפה ( . ( oral cavity כאשר שפתות הקול מתקרבות זו לזו , נוצר מעבר צר וזרימת האוויר דרכן גורמת להן לרטוט . חלק מן הצלילים הלשוניים מופקים במצב בו שפתות הקול רחוקות זו מזו , וחלק מהם מופקים במצב בו הן קרובות זו לזו ורוטטות . הצלילים המופקים כאשר שפתות הקול קרובות ורוטטות , מכונים צלילים קוליים ( , ( voiced לעומת צלילים בלתי קוליים ( voiceless ) המופקים כאשר שפתות הקול רחוקות זו מזו ומאפשרות זרימה חופשית של אוויר . לשם המחשת ההבדל בין הצלילים הקוליים ובין הצלילים הבלתי קוליים , נערוך כעת ניסוי קטן . נסו להפיק את הצליל [ V ] ( כמו הצליל האחרון במילה [ VKA ] ' קו ' ) באופן ממושך : . vvvvvvvv כעת הפיקו את הצליל [ f ] ( כמו הצליל האחרון במילה [ fka ] ' כפ ' ) : . fffffffffffff שימו לב שאתם מקבלים צלילים שונים , למרות שלא עשיתם כל שינוי בפה . למעשה שני הצלילים האלה מופקים באמצעות אותם איברי דיבור ובדיוק באותו האופן . ההבדל היחיד ביניהם הוא מצב שפתות הקול בעת הפקתם : כאשר אנו מפיקים [ , [ V שפתות הקול מתקרבות זו לזו ומעבר האוויר דרכן יוצר רטט . כלומר , [ V ] הוא צליל קולי . כאשר אנו מפיקים [ , [ f שפתות הקול נותרות מרוחקות זו מזו , והאוויר עובר דרכן בחופשיות . הצליל [ f ] הוא צליל בלתי קולי . ניתן לחוש בהבדלים במצב שפתות הקול באמצעות תרגיל פשוט : הניחו את אצבעותיכם על הגרון והפיקו שוב את שני הצלילים האלה באופן ממושך , בכל פעם צליל אחר . בעת הפקת [ V ] תחושו רטט באצבעותיכם . בעת הפקת [ f ] לא תחושו דבר . ההבחנה בין צלילים קוליים ובלתי קוליים היא משמעותית בשפות רבות , משום שההבדל הזעיר הזה במצב שפתות הקול מספיק על מנת להבדיל בין מילים בשפה . בעברית , למשל , בכל אחד מצמדי המילים ב ( 1 ) אחד מן הצלילים הלשוניים במילה הראשונה הוא בלתי קולי ( כמו [ [ f ) בעוד שהצליל המקביל לו במילה השנייה הוא קולי ( כמו [ : [( V ( 1 ) צמדי מילים בעברית שבהם יש הבחנה רק בקוליות : א . רק הצליל הראשון במילה שונה : [ ARP ] ' 'ר [ Arb ] ' בר ' [ iRk ] ' קיר ' [ IRg ] ' גיר ' ב . רק הצליל האחרון במילה שונה : [ FTO ] ' תופ ' [ vto ] ' טוב '
אנא המתן/י... הספר בטעינה