|
עמוד:11
מסוים למוצר , הוא מביא בחשבון שהכמות המתאימה למחיר זה נקבעת לפי פונקציית הביקוש המצרפית , כ . y ( p נניח , אם כו , כי סביבת היצרן מתירה מכירה של התפוקה במחיר התלוי בהיקף המכירה , או ליתר דיוק , במחיר הנקבע על פי פונקציית הביקוש כ y ( p המונופול בוחר את מחיר התפוקה , p המביא למקסימום את רווחיו . בעיית המונופול היא : אפשר לנסח את בעיית המונופול באופו שונה , כבעיה של בחירה בכמות התפוקה האופטימלית , y כאשר המחיר ( המרבי ) האפשרי של התפוקה מתקבל מפונקציית הביקוש המצרפית ההופכית כ . p ( y בעיית המונופול היא אפוא : שני הניסוחים השונים של בעיית המונופול שקולים במובן זה שהתוצאה המתקבלת מפתרון שתי הבעיות ( הצמד : כמות ומחיר ) זהה . למרות שבעיה ( 1 ) ( בחירת מחיר התפוקה ) נראית טבעית יותר , מסתבר שברוב היישומים נוח יותר ( מבחינה חישובית ) לנסח ולפתור את בעיית המונופול בגרסה ( , 2 ) ולכו בהמשך הדיון נתמקד בה . בכל מקרה , חשוב לדעת שניתן לפתור את הבעי ה בשתי גרסותיה ; עובדה זו מאפשרת גמישות בבחירת הדרך הנוחה יותר לפתרון בעיו ת ספציפיות העוסקות במונופול . את בעיית המונופול ( 2 ) ניתו לרשום גם בצורה הבאה , כאשר כ TR ( y היא פונקציית ערך התפוקה ( הפדיון ) המתקבל מייצור התפוקה , כ C ( y ו-כ , TR ( y כ = 'y p ( y היא פונקציית העלות של התפוקה , בהינתן המחירים הקבועי ם של התשומות .
|
|