דברי הקדמה

עמוד:10

בעיה שנייה , חמורה למדי לא רק לגבי חשיבתנו , אלא אף לגבי כל הסדרים הדתיים , החברתיים , הפוליטיים והתרבותיים של מדינת ישראל , היא חסרונו של קונסנזוס לאומי מוצק . הבעיה איננה של חוסר קונסנזוס בתחום הדת , בתחום החברה , הפוליטיקה או התרבות . בתחומים אלה חייב להיות ויכוח בין חלקי העם , כי בלעדיו אין תחומים אלה יכולים להתפתח כראוי . ואולם כל ויכוח כזה חייב להתנהל על אותו מישור , ובאמצעות אותן דרכי חשיבה , שאם לא כן אין המשוחחים יכולים להבין איש את דברי חברו . הבעיה הקשה אצלנו היא אפוא בחסרונו של קונסנזוס בדרכי החשיבה . לא די שחסרים אנו חומרי דעת נחוצים , המשותפים לכל העם , גם שיטות החשיבה שלנו חסרות כל אחידות . למרבה הצער , הגורם לכך איננו בהשכלה רחבה ומקיפה יתר על המידה . ההפך הוא הנכון : חוסר האחידות נובע מבורות ומכישורים דלים . כשאדם מן היישוב אינו יודע למיין דברים או לדרגם , כאשר אין הוא מסוגל ליישם מיומנות שלמד לחומרים חדשים באופן הולם , ואף אינו יודע להשוות בין דברים בשיטתיות ; כאשר איננו יודע מהם ההבדלים בין רעיון לחוויה , בין נושא לתוכן , בין שאלה לבעיה , בין תוצאה לתכלית , בין עובדה להשערה , בין ניגוד לסתירה , בין אינדוקציה לדדוקציה , בין מיון לדירוג , בין אנליזה לסינתזה , בין קל וחומר , בניין אב , היקש וסמיכות פרשיות לגזרה שווה , בין הערכה לוגית להערכה רגשית וכדומה , כי אז קשה מאוד לדבר על דרך חשיבה משותפת של בני האומה , המתרחשת על אותו מישור , והמדרגת את ההתרחשויות , את המטרות ואת הערכים החומריים והרוחניים לפי קני מידה לוגיים אחידים ובונה את סדר העדיפויות על פיהם . חוסר קונסנזוס בתחומים אלה גורם לפילוגי שווא מיותרים ברוב תחומי חיינו , עד שאנו נדמים לדור הפלגה בוני מגדל בבל , שלא יכלו להבין איש את שפת רעהו . בגין החשיבה השטחית שלנו , המרוקנת מהשוואות משמעותיות , אנו מסלפים את המסקנות שאנו מסיקים מתופעות החיים ומתופעות האמנות , עד שנוצרים פילוגים וחילוקי עמדות מיותרים וחסרי שחר . מובן אם כן שאין כל סיכוי להסכמות כלשהן , ואפילו חלקיות ביותר , בדו-שיח זה בין חירשים , המתרחש לא רק במילים ובשמיעה , אלא כבר ברובד הבסיסי והמהותי של חשיבתנו . לכן , כדי להגיע לדיון בעל מובן , חייבים בני השיח ראשית כול לגלות את הקרע ואת הניכור שביסוד חשיבתם . לאחר גילוי זה יש לעשות מאמץ עליון , כדי שבני השיח ילמדו איש את שפת חברו ברמת ידיעה מושלמת , או שילמדו שניהם " שפה " שלישית על בורייה . עד שלא יתקיימו תנאים אלה , אין כל טעם לבזבז זמן על דיבורי סרק , שאין להם כל הד הדדי . במישור הלאומי ( ואולי לא רק במישור זה ) חייבים אנו ליצור הן בחשיבה והן בדיבור קונסנזוס , שיש בכוחו להוביל אותנו לכיוון האמת המשותפת של הפלגים השונים בחברתנו . הנחת היסוד של הספר הזה , על ההסברים התיאורטיים הכלולים בו , על התרגילים וההכוונות הדידקטיים המשמשים אותו , היא שעל מנת להגיע לשיח ושיג במדינתנו המיוסרת ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא