|
|
עמוד:13
אביי ורבא משמשים כשם נרדף לתלמוד . "לומד הוא אביי ורבא , " היינו , לומד הוא גמרא . בשירו של חיים נחמן ביאליק , " המתמיד , " המתמיד מדקלם מתוך אקסטזה את המילים : "הו , הו אמר רבא , הוי אמר אביי . " ! אביי ורבא , אם כן , הם האמוראים המובהקי ם של התלמוד ( אגב , ביאליק מזכיר את רבא לפני אביי אם כי בגמרא אביי נזכר תמיד לפני רבא . צורת ביטוי שלא נעלמה מביאליק שהיה בצעירותו בחור ישיבה . ( אלא שהמתמיד שרצה להיות מורה הוראה , פוסק מקובל , ידע שקרוב למאה וחמישים פעמים שאביי ורבא חולקים , הלכה כרבא מלבד בשישה מקרים , יע " ל קג ) ם " יאוש , עד , לחי , קידושין , גט , מומר , ( שם הלכה כאביי והוא רוצה ללכת בעקבת רבא שהלכה כמותו ולכן הוא מזכיר אותו ראשון . מספר ה עמודים המוקדשים לאביי ורבא מרובים הם בספר ממספר העמודים המוקדשים לרב ושמואל , למרות שמבחינה ביוגרפית חייו של המחבר דומים יותר לחייו של רב מחייהם של אביי ורבא . חייו של רב נחלקו בין ישיבת ארץ ישראל וישיבת בבל . כמו כן חייו של המחבר . למרות שמקומו הקבוע הוא בחוץ לארץ , עיניו נתונות לארץ ישראל והוא מרבה לבקר והשפעתו ניכרת גם כאן . בעוד שחייהם של אביי ורבא התנהלו רובם ככולם בבבל , לא מצינו אותם בארץ ישראל ותורתם נמצאת רק בתלמוד הבבלי . רבא נזכר לעתים גם בתלמוד הירושלמי , ואילו תורת רב ושמואל נזכרת בשני התלמודים , בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי , במידה שווה . בין התנאים שעל חייהם מסופר בספר דגול זה נמצא , כמובן , גם רבי יהודה הנשיא למרות שחי ופעל בארץ ישראל בלבד . בין אלה שנכללו בספר נזכרים חכמים נוספים , שכמו רבי יהודה הנשיא חיו כל ימיהם בארץ ישראל , ותורתם נתרכזה כמעט כולה בה בלבד . רבי יהודה הנשיא הוא עורך המשנה שכל התורה שבעל פה
|
|