|
|
עמוד:12
כולה , מה יכול אדם לומר על הריגת שישה מי ליון בני אדם - אנשים נשים וטף - וטף . " הספר מתמקד בתנאים ואמוראים , שנים - עשר תנאים ( ובית שמאי ובית הלל ) ושמונה אמוראים , ביניהם רב ושמואל , ר ' זירא , אביי ורבא . כנראה שהיו שלושה ר ' זירא שעלו מבבל לארץ ישראל בתקופות שונות וקשה לפעמים לזהות באיזה ר ' זירא מדובר . הלכות בבליות רבות ששמעו מאחרים היו בפיהם וכשבאו לארץ ישראל מסרו אותן ויצרו קשר בין הישיבות בבבל ובין הישיבות בארץ ישראל . בזאת מתבטאת תרומתם המיוחדת . אולם רב ושמואל היו בין מייסדי תורת בבל ולא מצינו לרב שהיה לו קשר לתורת ארץ ישראל אחרי שירד לבבל . ושמואל , כנראה , מעולם לא עלה לארץ ישראל . תורתם היא בעיקר תורת בבל למרות שעל רב אמרו , " תנאי הוא ופליג " ( תלמידיו אמרו כן . אחרים הקשו מברייתא על רב ולא חשבו אותו לתנא . ( ומצינו גם לרב ( לא בפירוש ) שחולק על משנה והוא גם אמר , " אנא הואי במניינא דבי רבי , " היינו , כשהיה בארץ ישראל היה חבר בבית דינו של רבי , הוא ר ' יהודה הנשיא , ויחד החליטו א לו הלכות תיכנסנה למשנה ומה יהיה דינן ואיזו הלכות תישארנה בחוץ , כברייתות . אף על פי כן , אחרי שהגיע לבבל ( שם נולד ) היה לבבלי מובהק ולא י יתכן תיאור של תורת בבל בלי שרב ושמואל יהיו במרכז . אין נושא חשוב בתלמוד בבלי בלי דעותיהם של רב ושמואל . תיאורם הכרחי בספר על אמוראי בבל . במובן זה אביי ורבא מקבילים לרב ושמואל . הגמרא מזכירה ה ויות דרב ושמואל והויות דאביי ורבא . "הויות " היינו חריצות וחריפות . אביי ורבא מצטיינים ברעיונות מופשטים כמו " ברירה , " " שמא מת לא חיישינן , שמא ימות חיישינן " ( לכל אדם יש חזקה שלא מת אבל ימות . ( אחרוני החוקרים רואים בהם את עורכי התלמוד המקוריים , שאחריהם באו רב אשי ורבינא . באידיש השמות
|
|