|
|
עמוד:11
תיאורו של ר ' חנניה בן תרדיון בספרנו זה הוא במידת מה שיקוף ההתרחשות הגדולה בימינו אנו , בעת השואה , אם כי ר ' חנניה בן תרדיון לא היה קורבן של גזענות . הרומאים לא היו גזענים . הם התנגדו ללימוד תורה משום שראו בו חיזוק רגשות לאומיים העלולים להביא לידי מהפכה . ר ' עקיבא שימש בעיניהם כסמל , הוא נחשב בעיניהם כגדול בתורה , ו כמהפכן - יד ימינו של בר כוכבא . כל מי שלמד תורה ברבים היה חשוד בעיניהם כמהפכן פוטנציאלי ולכן הם גזרו עליו מיתה . הרומאים בדרך כלל לא היו גוזרים מיתה על בני המשפחה של החשודים במרידה ( לא מצאנו שהרגו את משפחת ר ' עקיבא . אשתו של ר ' חנניה בן תרדיון ובתו נענשו בגלל אשמות משלהן ) . שונה היה המצב בימינו . כל מי שבשם יהודי יכונה אחת דתו למות אם לומד תורה הוא אם לאו . אין מנוס . המטרה ה ייתה לבער ולכלות את עם ישראל , שלא ייזכר עוד כגוי . לא לכך התכוונו הרומאים . כל כוונתם הייתה לשמור על האימפריה מפני שונאיה . לא הייתה להם שנאה לעם מיוחד . הדמיון הוא במיתות המשונות שהרומאים היו רגילים בהן וכמוהם גם הנאצים . חז " ל , שרצו להדגיש את גודל סבלם של התנאים ואכזריותם של הרומאים , התרכזו ביתר שאת במיתות אלו וכמעט הת עלמו משאר פעולותיהם של הרומאים . תיאורו של ר ' חנניה בן תרדיון בספר דגול זה , אשר תואר בכישרון רב ומתוך אמפתיה חמה , הוא בחלקו הגדול תיאור של השואה . ההווה והעבר משתלבים כאן זה בזה ובמידת מה הוא מגדיל ומעצים את הטרגדיה . אמנם אין לדמות את שניהם , שכן הרי לא סבלם של יחידים כס בלו של כמעט כל עם ישראל . וכך מסיים גם המחבר עצמו . " אם הריגת אדם אחד משמשת סימן רע לאנושות
|
|