|
|
עמוד:10
אותם הסיפורים בדרך אחרת , מתוך נקודת השקפה שונה , מתוך כאב אחר , או אולי שלא מתוך כאב כלל . הרעיון נצנץ במוחי אחרי ששוכנ עתי כבר מזמן שמי שהשואה מהווה חלק מהווייתו , מעצם ישותו , כל דבר רציני שיעשה , ללא הבדל בטיב מהותו , יהא בו יותר משמינית שבשמינית השפעת השואה , ברצף הכרתי או תת - הכרתי . אחרי השואה שום דבר כבר אינו כפי שהיה לפניה . כל מה שמתרחש יש לו קשר לפורענות הנוראה הזאת שהשפע תה מורגשת בכל דבר משמעותי . לא ייתכן שבסיפוריו הקלא סיים של אבי מספרי השואה , גם כשמטרתם היא נושא אחר , לא תהא השואה דומיננטית . ואמנם כן ! הסיפור על ר ' חנניה בן תרדיון מדגים ומממש את כוחה הטמיר של השואה . מספר העמודים שמחברנו מקדיש לר ' חנניה בן תרדיון רב ממספר העמודים שהוא מקדיש , למשל , לר ' ישמעאל , למרות שכמעט לא הובאו בגמרא הלכות ודרשות בשם ר ' חנניה בן תרדי ון ( במנחות נד , ב הובאה בשם רב כהנא הלכה אחת שמיוחסת לר ' חנניה בן תרדיון ובתוספתא כלים פרק ד ' הלכה ט ' הוזכר שמו באגדה . ( ר ' ישמעאל , לעומת זאת , נזכר במשנה בלבד קרוב לשבעים פעם . ואף על פי כן הטקסט על ר ' חנניה בן תרדיון עולה בחיבורנו בהיקפו באופן משמעותי על הטקסט המוקדש לר ' ישמעאל . זאת ועוד : ר ' ישמעאל היה יחד עם ר ' עקיבא , אבי המדרש , והם חלוקים במושגים כוללים ביחס לעדיפותו של המדרש כלפי המשנה . ר ' ישמעאל מצטיין יותר במדרש מאשר במשנה . תלמידיו כמעט ואינם נזכרים במשנה ורגל יים לדבר שהתנגדו לקודיפקציה של המשנה . לר ' ישמעאל המדרש עדיף משום שמקורו בתנ " ך גלוי ומפורש . מעידים על כך הביטויים : "שנאמר " ו " מלמד - " בעוד שמקור המשנה הוא מעין הלכה למשה מסיני , בלי ציון מקור מדויק , ועדיף המפורש על הסתום .
|
|