|
|
עמוד:13
JUJH הבוחן את היצירה הקיבוצית ואת קשריה אל התרבות הישראלית עשוי לתמוה : מה הפך את הקיבוץ למנוע תרבותי כה גדול ? החברות הקיבוציות היו חברות זעירות יחסית , מה גרם לחיוניות יצירתן העצמית ועשה אותן כה פעילות ומעניקות השראה לתרבות הציונית ישראלית ? הבוחן שאלה זו צריך לתאר הן את היצירה התרבותית שצמחה מן הקיבוץ והן את ההיענות הרבה של יוצרים , אמנים ומערכות פוליטיות לקולות שבאו ממנו . יוצרים עירוניים ביקשו את ההד בקיבוץ , את הקהל המכוון לתרבות בקיבוץ . אף על פי שבשנים הראשונות דחו חברי הקיבוץ את נוהג מחיאות הכפיים לאמנים כמנהג בורגני , ביקש הקיבוץ הד ליצירתו ולחווייתו בעיר . הוא ביקש גם להיות נחל בזרם המרכזי של התרבות בישראל ובעולם היהודי . לעתים קרובות הוא נקרא לעזור בארגון , בעיצוב מפעלים גדולים ובעידוד האינטליגנציה העירונית , וזו חשה שותפות עם אנשי הקיבוץ . הקיבוץ היה יזם תרבותי גדול , העיר העניקה לו מפרי רוחה . הקיבוץ לא רק בנה בתים אדומי רעפים באידיליה בטבע , לא רק הקים חומה ומגדל והפך אותם לסמל לדרמה ההתיישבותית , הוא בנה תשתית הקשורה לחלום , לאוטופיה , לחזון התרבותי של הארץ הישנה חדשה . בביקור של אנשי העיר בקיבוץ , העיר לא ביקשה לנוח בכפר אלא להתנסות בטעמים הציוניים לתרבותה . רבים ממעצבי התרבות הישראלית עברו פרק חיים בקיבוץ . זו הייתה עבורם חוויה של התבגרות . הם העניקו את מיומנויותיהם הבוגרות ואת חזונם לחברה כולה . גם המיומנות וגם החזון נקשרו עם חווייתם בקיבוץ . הקשר בין תרבות הקיבוץ לתרבות הישראלית החל מוקדם מאוד . שורשיו נעוצים בקשר בין מייסדי התרבות הישראלית , האינטליגנציה של חובבי ציון והציונות של שנות התשעים של המאה התשע עשרה , מתיישבי האהל , המגדל והבית היו לסמל עם המנורה תערוכת "פסטיבל הקיבוץ , " עיצוב ; גידי ק"ך
|
|