|
|
עמוד:9
ריש פסחים בבבלי ובירושלמי שאלות בעריכה והתהוות יעקב אלמן א . הקדמה סוגיית הפתיחה היא אחת הסוגות הנחקרות ביותר בחקר התלמוד הבבלי . עניינם של חוקרים בסוגה זו נובע משתי סיבות מרכזיות . ראשית , טיפולם של עורכי הבבלי בחומר 1 התנאי והאמוראי שהונח לפניהם שונה באופן מובהק מזה של מחברים מודרניים . בדיוק כשם שאין המשנה מסדרת הקדמות לדיוניה אין התלמודים מציעים דיון מסודר בשאלות מבואיות כמו שיעורי איסורים או מצוות הנדונים במסכת או בפרק וחומרתם , ובדרך כלל 2 גם נמנעים מלעסוק בענייני אגדה בראשית הפרקים . שנית , כרוב העורכים של ספרות חז״ל ( חוץ מכמה מדרשי אגדה ארץ ישראליים ) גם עורכי הבבלי הם אנונימיים בתכלית ולא הותירו בתוכן החיבורים שלהם או במבנה החיבורים את שמותיהם או רמזים אחרים לזהותם . חוקרים כמו אברהם וייס כבר העירו שרבות מסוגיות הפתיחה האלו בבבלי הן אנונימיות לגמרי , בעוד שבדרך כלל מעורבות בסוגיות הבבלי מימרות ודיונים אמוראיים . בניסיון להמשיך את הפרויקט המחקרי הכפול הזה יבחן מאמר זה סוגיית פתיחה אחת מן התלמוד הבבלי , זו הפותחת את מסכת פסחים , בהשוואה לסוגיה הפותחת את המסכת בתלמוד הירושלמי . המתודה ההשוואתית תאפשר לנו להבין את גישתם השונה של עורכי הבבלי מזו של עורכי הירושלמי כפי שהיא משתקפת באופן סידורם את החומר שבידם . לכל סוגיה יש קבוצת עורכים שונה , ודרך הסוגיה ניתן לנסות ולהבין את עולם הרוח של כל קבוצה ואת עיגונה בתרבותה היא . סידור החומר בסוגיה בריש פסחים משקף גם 1 עורכי הקומפילציות הרבניות היו מלקטים ומפרשים , אבל לא מחברים . אין הם מציעים מבוא או הקדמה במובן הרגיל ( דהיינו : המודרני ) של הסוגה . אם יש כעין מבוא , כגון בסוגיה האגדית הפותחת את מסכת עבודה זרה , אין הוא אלא ליקוט , סידור ופירוש של מקורות קדומים . 2 יוצאת דופן מהכללה זו היא השרשרת הארוכה של דרשות על עובדי עבודה זרה בריש מסכת עבודה זרה , המשמשות כעין מבוא למסכת . ניתן גם למנות את הסוגיה בריש בבא קמא ואת הסוגיה בריש נדה כסוגיות מבואיות . 3 כבר דנתי בעניינים אלו במאמרי “ Cultural Aspects of Post-Redactional Additions to the Bavli" , J . Rubenstein ( ed . ) , Creation and Composition : The Contribution of the Bavli . Redactors ( Stammaim ) to the Aggadah ( TSAJ 114 ) , Tubingen , 2005 , pp . 383-416
|
|