|
|
עמוד:9
המגמות העתידיות לא חייבות להיגזר מהותית ותפקידיה רק מההתפתחות הסוציו פתולוגית ומהתנהגותם הכושלת של ההנהגות בקיבוצים ובתנועות בשני העשורים האחרונים למאה הקודמת . עמדתי האישית המובעת בפרקים הבאים היא כי חשוב לשנות את מגמות המחקר על הקיבוץ . מגמת השינויים , המשתמעת מרוב רובם של הסקרים , היא בעצם מעין גילוי העבר ותיקונו הרטרואקטיבי על ידי התמקדות בשאלות על שביעות הרצון של המרואיינים במדגם הכולל . חלק מהחומר הסטטיסטי וממצאים מסוימים במחקרים על הקיבוץ בדור האחרון יש בהם לדעתנו משום הסחת דעת מהשינויים המכריעים בכלכלה ובתעסוקה שהתחוללו בסביבת הקיבוץ בשני העשורים האחרונים והשפעתם על קצב המודרניזציה והתהליכים התעסוקתיים , העסקיים , השיווקיים והתקשורתיים , מצד אחד , כשלעומתם מצטיירת תמונה אנכרוניסטית שמתקבלת מהסקרים המתרבים על ה"שינויים" שנעשו בקיבוצים , בעיקר בעשור האחרון . אפשר לומר באירוניה רבה , בלי להסתכן בהגזמה , שכל קשר בין סקרי " שביעות הרצון" מה"שינויים" שנעשו בקיבוצים ובתנועות לבין התחום הסוציו אקונומי והמדיני והשינויים בסביבת הקיבוץ ( מדינת ישראל והסביבה הגלובלית ) הוא מקרי בלבד . מחקרים על יסוד גישה אמפיריציסטית וולגרית , ללא תשתית פילוסופית , היסטורית וסוציו אקונומית השוואתית , עלולים להטעות . מתקבלת מהם בעצם העברת המשמעות של פתולוגיה קבוצתית ודמוגרפית ומאפייני התסכול בקהילות כושלות ומתמוטטות בדרך מכלילה ופשטנית אל כל הקיבוצים . יש בכך
|
|