|
|
עמוד:11
א . התפיסה הכוללנית אנו פותחים את דיוננו בתפיסתו של היגל . עיקרה של זו בקביעה , כי המציאות כולה — הן האנושית הן של העולם בכללותו — היא מציאות רוחנית , על כל פנים מבחינת משמעותה בעלת החשיבות . לתפיסה זו נקרא בשם התפיסה הכוללנית ( הטוטאלית ) של הרוח . כדי להתקרב לבירור משמעותו של מושג הרוח בשיטתו של היגל , חייבים ו ע צמאותה של הרות עד שאנו באים להציע תפיסה חיובית למעמדה של הרוח ולזיקתו של האדם אליה , מן הראוי שנסקור בקצרה את בעיותיהן של כמה מן התפיסות הנודעות , שעניינן קביעת טיבה של הרוח ועמידתו של האדם לעומתה . סקירה זו תיאחז בתפיסות שבםפרות הפילוםופיה , ויותר משתדון בשיטות לפרטיהן תתאר את טיפוסי המחשבה העיקריים שבסוגיה זו . סקירה זו אין בכוונתה לייחס מידה שווה של חשיבות לכל טיפוםי המחשבה שיידונו בה , ואף אין בכוונתה להציע את ההשקפות והטיפוםים לפי סדרן במהלד התפתחותה של ההגות הפילוסופית . היא סקירה ביקורתית , ועל כן תהיה ערוכה על פי קווים ענייניים מסוימים , ותפתח דווקא בבירור תפיסה מרחיקה ביותר , היא תפיסתו של היגל . כאן יש להעיר : שעה שאנו מדיינים במושגים פילוסופיים כמו מושג הרוח , ובאים להציע תפיסה מסוימת של אותו עניין , מתברר לנו שמושג הרוח המוצע בשיטות שאנו עתידים להתדיין בהן הוא שונה , אם במקצת ואם בהרבה , מן המסקנה החיובית במה שנוגע לטיבה של הרוח , שתוצע בהמשך הדיון שלפנינו , אף על פי כן כבר בראשיתו של הדיון מותר לנו לקבוע , שגרעין מסוים של תוכן ישתמר , על אף החילוקים שבין השיטות והתפיסות . לפיכו רשאים אנו , לפחות בתחילת דיוננו , להשתמש במונח אחד לגבי שיטות השונות במבנה הפנימי שלהן ובמגמותיהן .
|
|