פרק שישי סוד ההוויה ועיצוב התרבות העברית החדשה: דוד מלץ בין ברנר ובובר

על סוד ההוויה ספר זה עוסק בפנומן של הנסיגה העצמית בתחומי האתיקה והדת . אם בפרק הקודם הצבעתי על תפקידה של הנסיגה העצמית בתחומי הדת , הרי שפרק זה יעסוק בשאלת הנסיגה העצמית בתחום התרבות , והוא יתמקד בעיצובה של התרבות העברית החדשה בתקופת היישוב , ובבירור האונטולוגיה העומדת ביסודה . יסוד מכונן בהווייתם של החלוצים בני העלייה השנייה והשלישית , היה השתוקקות מטפיזית . דעתם לא נחה מהמהפכה התרבותית החברתית שחוללו , והם ביקשו לעגנה ביסוד מוחלט , שמעבר להם . בספרות הדור יש ביטוי ברור להלך רוח זה . מאיר יערי , במאמרו הידוע 'סמלים תלושים , ' שופט בחשבון נפש נוקב את מעשה ההתיישבות בביתניה עילית שהוא עצמו היה אחד ממנהיגיו : והרי כל חולשתנו בזה , שהדוגיות שלנו לא יכלה להפוך לדת . היא דבקה בכל הדברים הטובים והיפים שבאנו אתם במגע ולא נאחזה בדרך היחידה . כל התקלה באה מזה , שהשתכרנו והתפעלנו עד לידי עייפות , בעוד הגעגועים לעקרון מיתאפיזי אשר פיעמו את מחננו , הולכים וכבים ' . כרבים מבני דורו , זיהה יערי את הרוח הרליגיוזית ששרתה על המהפכנים , שחשו כי הם בוראים עולם חדש , תרבות וחברה חדשים . במציאות זו הם לא ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד