הפלסטינים אחרי ערפאת בנובמבר 2004 הסתיים סוף סוף הסתיו של הפטריארך . מותו של יאסר ערפאת חתם תקופה ארוכה בפוליטיקה הפלסטינית המודרנית , תקופה שבה שלטה דמותו המתנשאת משכמה ומעלה בתנועה הלאומית הפלסטינית שהוחייתה אחרי . 1948 ערפאת משל בפוליטיקה הפלסטינית באמצעות מגוון של תפקידים לאורך רוב 75 שנותיו . הוא נבחר לנשיא אגודת הסטודנטים הפלסטינים בקהיר ב , 1952 כשהיה בתחילת שנות העשרים לחייו , בלט בין המנהיגים המייסדים של תנועת פת"ח בכווית בסוף שנות החמישים , היה ליושב ראש הוועד הפועל של אש"ף ב , 1969 ולבסוף נבחר לנשיא הרשות הפלסטינית ב . 1996 בבל תנועה לאומית , מצליחה או לא , ממלאת דמות מייסדת ( או מייסדת מחדש ) כזאת תפקיד ייחודי . לערפאת היה בוודאי תפקיד ייחודי כזה , כמו שהיה גם לנהרו , לסוקןרנו , לנייךךה , לבורגיבה , לעבד אל נאצר ולמנהיגים אחרים לפניו . נדמה היה שהם קורצו מחומרים מיתיים , ולעתים קרובות נראו יורשיהם חסרי ברק בהשוואה אליהם . אחרי תקופה ארוכה כל כך שבה היה נדמה לעתים שהוא נוכח בכול , הסתלק ערפאת מן התמונה בשעה שהפלסטינים , אחרי עשרות שנים של פיזור , התמודדו עם כיבוש מכביד עו...
אל הספר