מרדכי סבתו סיפור מותו של אחאב מתואר בפרוטרוט במל"א כ"ב , א-מ . מסגרתו של הסיפור היא מלחמת ישראל וארם , ואולם רובו של הפרק מתמקד בדמותו של אחאב . ניכר כי עיקר תשומת לבו של הכתוב מופנית לאחאב , וסיפור המלחמה משמש רק כרקע לכך . בדבריי הבאים מבקש אני לברר את מגמתו של הסיפור ואת לקחו . א לפני שנדון כמשמעותו של סיפור זה , נעיין במיקומו של הפרק במסגרת פרקי אחאב . פעמיים גוזרים הנביאים את דינו של אחאב למיתה . פעם אחת בפרק , 'כ מב : ויאמר אליו כה אמר ה' יען שלחת את איש חרמי מ ; ד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו . גזרה זו נאמרה על ידי איש אחד מבני הנביאים במסגרת מלחמת ישראל וארם , לאחר שאחאב שחרר את בן הדד מלך ארם שנפל בידו . הפעם השנייה היא בפרק הסמוך ( כ"א , י : ( 0 ודברת אליו לאמר כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה . גזרה זו נצטווה אליהו לאמרה לאחאב לאחר רצח נבות וירידתו של אחאב לכרם נבות לרשתו . היחס בין שתי גזרות אלו אינו ברור כל צורכו . שני הסיפורים אינם קשורים זה לזה בצורה מפורשת , למעט פתיחתו של פרק כ"א - "ויהי א...
אל הספר