יהודה שביב א . מבוא חקירה - עיונית ומעשית - חקרו חכמי החינוך : מהי מגמת המעשה החינוכי - חיי החניך העכשוויים , או הכנתו לקראת חייו העתידיים כמבוגר ? בעומקם של דברים , השאלה היא האם לחיי הילד יש ערך כשלעצמם , או כל עצמם אינם אלא פרוזדור לטרקלין החיים , שהוא חייו כמבוגר . עניין זה הוא , כנראה , מן המבדילים הבולטים בעולם החינוך הכללי בין התפיסה הישנה לתפיסה המודרנית . החינוך הישן הניח כמובן מאליו , שעניין החינוך הוא הנחלת ידע וערכי תרבות ואף הרגלי חיים וחברה , למען יעמדו לו ללומד לעת בגרותו , ואילו החינוך המודרני ראה לפניו , במידה רבה , את חייו ההווים של הילד כמערכת חיים העומדת כשלעצמה וזכאית להענקה להעשרה ולפיתוח בזכות עצמה . הפרוזדור איננו בהכרח פרוזדור , אלא במידה רבה הוא טרקלין , ושמא הוא הוא הטרקלין . במאמר זה נבקש לבחון את העניין בהקשרו לחינוך למצוות . חינוך זה - מה תכליתו ? האם עניינו להרגיל את הילד לקיום מצוות למען ידע בהיותו מבוגר לקיימן כהלכתן וכדקדוקן , אך עצם קיום המצווה כילד אין לו ערך מהותי עצמי ; או שמא אף בחיי הילד יש ערך רב לקיום המצווה , אם לו ואם לעולם , אלא שהתורה לא יכ...
אל הספר