חינוך או פעילות מעורבת בגיל ההתבגרות - שיקולים פסיכולוגיים

טוביה פרי החברה הדתית-לאומית מתלבטת שנים רבות בשאלת החינוך המעורב של בנים ובנות בבתי הספר ובפעילות בתנועות הנוער . לגבי החינוך המעורב בבתי הספר , בגיל ההתבגרות , נראה שברוב הקהילות ההעדפה היא לקיים חינוך נפרד . הכרעה זו מתבססת בין השאר על פסקי הלכה חד-משמעיים של פוסקים חשובים , המוכנים להקל בחינוך מעורב רק בגילאים צעירים מאוד ובמצבים של חוסר אפשרות אחרת למתן חינוך יהודי , ולגבי גיל ההתבגרות אוסרים חינוך מעורב לחלוטין . כך , למשל , כותב הרב משה פיינשטיין : הנה בדבר למוד במחלקה אחת ילדים וילדות ודאי אף לקטנים וקטנות ביותר אין רוח חכמים נוחה מזה , דאף שעדיין אין בהן יצר הרע וחשש הרהור , מ"מ הא צריך לחנך אותם להתרחק מנשים ואת הילדות מאנשים וכשלומדין ביחד אדרבה עוד מתרגלין להיפוך להתקרב ויתרגלו מזה גם לכשיתגדלו שכבר יהיה בהן יצה"ר וחשש הרהור . ולכן אף שאין בזה שייכות חשש איסור עתה שאף אם היו גם קטנים חייבין במצות לא היה שייך בהו האיסור מ"מ הא יש חיוב חינוך ... וא"כ ברור ופשוט שאם אך יש אפשריות לעשות בית ספר מיוחד לילדות אף לקטנות ביותר מחוייבין לעשות וכ"ש לגדולות וגדולים קצת שאסור לכו"ע מדי...  אל הספר
תבונות