אילנה שמיר האנדרטות לנופלים הן ציונים בנופי הזיכרון . למעלה מאלף מהן ניצבות ברחבי הארץ . הן הוקמו לזכר אירועים ואנשים הקשורים בתולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ובקורותיה של מדינת ישראל . יש בהן המוקדשות לנופלים בודדים או לקבוצות ואחרות לכלל האזרחים . העם היהודי מצווה על הזיכרון כמצווה דתית ובציווי מוחלט , וחובת הזיכרון חלה על כלל הציבור . הזיכרון ההיסטורי של העם היהודי מתייחס לאירועים ומתוך כך לדמויות מעצבות אירועים . זיכרון יחידים ומעשיהם הוא תופעה חדשה ביהדות . בצד הזיכרון הקולקטיבי ההיסטורי המסורתי ויחד עמו , מעלה החברה הישראלית לתודעתה פרטים וקבוצות , וביניהם אלה שנפלו במערכות ישראל . הנצחת זכר החיילים שנפלו במלחמות היא תופעה נפוצה , שראשיתה בעולם המערבי במאה ה , 19 והיא התבססה והתעצמה לאחר מלחמת העולם הראשונה . מצבות זיכרון לנופלים באנגליה , בגרמניה ובצרפת ( שבה הוצבו כ 38 , 000 אנדרטות (! הוקמו בידי רשות לאומית או מקומית , גם כאשר היוזמים היו ארגוני חיילים משוחררים . הן הוצבו במקומות ציבוריים והיו לסמלים לאומיים . רובן נועדו לבטא את הניצחון ולהעניק למוות במלחמה משמעות היסטור...
אל הספר