העשייה הרבה בנושא הנצחת הנופלים - ביוזמת המשפחות השכולות והחברים וביוזמה ציבורית ולאומית - מבטאת את גישת החברה הישראלית לעניין ערכי וכאוב זה . אף כי המושג 'הנצחה' הוא חידוש לשוני התואם את רוח זמננו , אין ספק שהנצחת מתים ושמירת זיכרונם הן דפוס זיכרון מובנה ביהדות . ההנצחה חורגת ממעגלי הפרט ומקבלת משמעות ציבורית . היגון והשכול הם נחלת הקרובים וחלק מצנעת הפרט . בניגוד להם חייב הזיכרון להיות נחלת החברה כולה ולהוות חלק מן הזיכרון הקולקטיבי של העם . מפעלי ההנצחה השונים , אותם מקיימת היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון , מבקשים ליצור כלים הולמים , שישמרו על רוח הנופלים ויעבירו מורשתם לדורות הבאים . היחידה להנצחת החייל באגף השיקום היחידה להנצחת החייל באגף השיקום של משרד הביטחון , שהוקמה ב 949 ו , ממונה על מימוש הנצחתם של חללי מערכות ישראל . חוק בתי קברות צבאיים , התקנות שתוקנו מכוח החוק , והשינויים שחלו בו במרוצת השנים , משמשים בסיס לפעולותיה של היחידה .
אל הספר