( שאטובריאן מספר כיצד נפלה בחלקו הזכות להתקבל ל"מסרר הקבר הקדוש : ( " ראיתי בירושלים את כל שניתן היה לראות בעיר ומחוצה לה ונראה שהכרתי אותה טוב יותר מאשר את פאריס . נתתי עתה את דעתי לשוב לארצי . הפרנציסקאנים רצו לחלוק לי כבוד שלא ביקשתי ולא הייתי ראוי לו כלל . כמחווה לתרומתי הצנועה לדת הנוצרית - לפי גירסתם - הם ביקשוני להיות חבר ב"מסדר הקבר הקדוש " . ההשתייכות למסדר זה , הידוע בקדמותו , היתה נפוצה למדי באירופה בימים עברו . כיום לא ניתן למצאה עור אלא בספרד ופולניה . הממונה על הקבר הקדוש הוא היחיד הרשאי להעניק תואר זה . יצאנו בשעה אחת את המנזר הפרנציסקאני בדרכנו לכנסית הקבר . נכנסנו לקפלה ברשות הפרנציסקאנים . דלתות הקפלה ננעלו בקפידה , כדי שהתורכים לא יבחינו בכלי הנשק ברשות הכמרים , שהיה עלול לעלות להם בחייהם . הממונה על כנסית הקבר לבש את בגדי הכמורה ; מנורות השמן והנרות הודלקו וכל הכמרים התכנסו סביבי במעגל כשזרועותיהם שלובות על חזם , הם שרו בקול נמוך "בא הבורא . " הממונה על הכנסיה פנה למזבח בעוד אני נפלתי על ברכי לרגליו . חרבו של גורפרי מבוין ודורבנותיו שהיו מופקדים כאן למשמרת הוצאו מהא...
אל הספר