על החוף מצאנו סוג מסוים של אבנים שחורות . כאשר מניחים אותן בתוך להבת נר , הן מעלות עשן בעל ריח בלתי נסבל . יש להן את התכונה לאבר משקל ועם זאת , אין הן כלות בשעת השריפה . אומרים , כי בהרים התוחמים את הים , יש רבות מסוג זה המכילות גפרית . ראיתי מספר גושי אבן דומים במנזר ע"ש יוחנן , שהיו בגודל של שני רגל . הן היו מגולפות בתבליט נמוך ושויפו עד הבריקן כשיש שחור , בשמשן כעיטור במנזר החדש . יש מסורת האומרת כי צפרים המנסות לעוף מעל לים המלח נופלות לתוכו ומוצאות את מותן , וכי גם דגים או בעלי חיים אחרים אינם מסוגלים לחיות במי מות אלו . אשר למסורת הראשונה , נוכחתי במו עיני כי אין לה אחיזה במציאות , שכן ראיתי צפורים רבות עפות מעל לים מבלי שניגרם להן כל נזק . אני מטיל ספק גם במסורת השניה , שכן הבחנתי בין המאובנים בחוף שרידי דגים , הדומים לצדפות . הם נפלטו ע"י הגלים במרחק של שעתים משפך הירדן . מאידך גיסא , יתכן שהם הובאו לים המלח ע"י הירדן . אשר לביטומן בגינו ים המלח מפורסם כל כך לא היה לו זכר במקום בו שהינו , אך הוא מתגבב בכמויות גדולות בשולי ההרים מזה ומזה . מצוים ברשותי מספר גושי ביטומן שהובאו אל...
אל הספר