שוד במבואות בית לחם

שומו שמים ! משקרבנו לעיר באה לקראתנו קבוצת ערבים שיצאה מבית לחם ולמראם אחז פחד גדול במדריכינו ואף אנו התחלחלנו . נתקבצנו לגוף אחד ושלחנו לפנינו את המדריכים והאחראים על הקבוצה וכך המשכנו להתקדם אחוזי בעתה לקראת הפגישה עם השודדים המתקרבים . לא נותר לנו זמן או מקום אליו נוכל להמלט ואם היינו עושים זאת , היו גבותינו משמשים להם מטרה נוחה . כשהגענו מולם הם חסמו אח הדרך ומנעו מבערנו מלהמשיך . המתנו למעלה משעה , שכן המדריכים וראשי הקבוצה ניהלו עמם משא ומתן אודות התנאים שאיפשרו לנו להמשיך . הדין ודברים היה קולני , אך לא הגיע לידי תגרת ידיים , שכן תושבי המזרח אינם נוקטים בפעולה גופנית אלימה , אלא רק בשעה שעליהם להתגונן . ערבים אלו לא היו בלתי ידידותיים כלפינו , הם רק רצו לסחוט מאתנו כסף , שהוא זכותם החוקית - לדבריהם . אם היינו מנסים להמשיך בדרכנו בכוח , הם היו מאפשרים לנו לעשות זאת בראותם שאנו רבים יותר . אך היו אוספים את כל בני חבורתם והיו צרים עלינו בבית-לחם ומביאים אותנו למצב מביך . יתכן והיו אפילו שמחים אם היינו מתקדמים בכוח , שאז היתה להם כביכול סיבה טובה לעלות עלינו ולא היה לאל-ידינו לעשות ...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל