הנזיר פליקס פאברי מהעיר אולם שבגרמניה , ביקר בארץ בשנים 1480 . 1483-ו ספרו רב ההיקף נודע כאחד מתאורי עולי הרגל המלאים והמפורטים ביותר אודות ארץ הקודש עד למאה . 19-ה הספר מצטיין בשפה חיה וציורית , גדושה בפרטים וארועים הנוגעים לא רק לאתרים ההיסטורים , אלא גם ל"נוף האנושי" שפגש בדרכו , תאור המלא הומור והדגשת הצדדים האנושיים של המסע . טרם שיצא פאברי לדרכו , נועץ בדוכס מוירטנבורג ( שביקר זה לא מכבר בירושלים ) על מסעו לא"י והלה השיבו כי יש שלושה דברים אודותם לא יוכל ליעץ לחיוב או לשלילה והם : נשואין , מלחמה ויציאה למסע לא"י , שכן שלושתם כאחד חיוביים כשלעצמם אך הם עלולים להסתיים בכי רע ... עם שובו מסיורו הראשון בא"י , ( 1480 ) נוכח פאברי כי הפיק תועלת מעטה בלבד מביקורו . " עברתי במקומות המקודשים מבלי שאבין או אחוש את המשמעות שלהם" - מעיד פאברי . משום כך גמלה בליבו ההחלטה לשוב לאותם מקומות לאחר הכנה יסודית . במשך שנה תמימה הוא שקר על לימוד הספרות והמקורות של א"י , שהמחישו לו שוב ושוב , עד כמה התרשמותו במסעו הראשון היתה שטחית וחסרת תועלת . הוא עשה , על כן , ככל שיכל , כדי לתקן את המעוות במסעו ה...
אל הספר