פרק חדש בתולדות העליה לרגל לא"י נפתח במאה , 19-ה עם גבור תנאי הבטחון , השתכללות אמצעי התחבורה , וביטול הנגישות והמיסוי , שהצרו את צעדי עולי הרגל בעבר . לא עוד צליינים נועזים ואנשי רוח ויחידי סגולה המרהיבים עוז לצאת לדרך מסוכנת , אלא עליה לרגל המונית שהפכה בהדרגה נחלת הכלל . יצוין כי גם בארצות אירופה העליות לרגל למקומות הקדושים זוכות לשגשוג חסר תקדים , בהשואה לדורות קודמים . תחומי ההתענינות של עולי הרגל במאה 19-ה התרחבו לאין שיעור לעומת עמיתיהם בימה"ב . תנאי הבטחון המשופרים , בעיקר במחצית השניה של המאה , 19-ה איפשרו לתור את הארץ בדרך לא סלולה , ולחדור למקומות בהם לא דרכה רגל אדם לבן זה מאות בשנים . המצאת אניות הקיטור ושיפור הדרכים בארץ הקלו על רבבות עולי הרגל את הביקור בארץ , בעיקר החל מהרבע השלישי של המאה הי"ט ואילך . בעוד בראשית המאה 19-ה היוו עולי הרגל ה"מזרחיים" ( יון , קפריסין , ארמניה ורוסיה ) את רב מניין עולי הרגל , עוברת הבכורה לצליינות המערבית בשלהי המאה . 19-ה מבין עולי הרגל בלטו במספרם הרב ובדבקותם הדתית עולי הרגל הרוסים שהגיעו בהמוניהם החל מהמחצית השניה של המאה . 19-ה תנועת ...
אל הספר