מרבית עולי הרגל לא"י מארצות המערב , הגיעו אליה בדרך הים . ההפלגות נערכו עפ"ר לקראת הפסחא ונעשו באניות משא . נמלי המוצא העיקריים היו באיטליה ( גינואה , פיזה וונציה ) וכן צרפת ( מרסיי ) ועולי הרגל נהרו לנמלים אלו מכל רחבי אירופה . (*) אחד ממקומות ההפלגה הנודעים ביותר אל המזרח היתה ונציה . בתעלה המוליכה אל הים עגנו האוניות שהוליכו את עולי הרגל . בעור בככר הסמוכה ( סאן מארקו ) עשה הקברניט ( או נציגו ) נפשות בקרב הצליינים שרצו להפליג מזרחה וניסה לשכנעם להצטרף לאניתו , תוך שהוא מונה את מעלותיה . לאחר מכן היה נערך מעין חוזה בין עולה הרגל והקברניט , שהעתקו נמסר לשלטונות העיר . החוזה כלל את כל תנאי המסע : התעריף , תנאי האיכסון באניה , המזון וזמן השהות בארץ היער . במשך הזמן כלל החוזה גם את הסיור והאכסון בארץ ואפילו את כל הקשור להלוויתו אם עולה הרגל ילך לעולמו בזמן המסע . האניות שהסיעו את עולי הרגל היו בד"כ אניות סוחר מצוידות במפרשים , והגדולות שבהן היו מסוגלות להסיע למעלה 1 , 000-מ נפש ( לא כולל הצוות . ( תנאי המסע לארץ הקודש בימים עברו היו קשים מנשוא . יש והמקום שהוקצה ללינה לעולה הרגל לא עלה ב...
אל הספר