הביקור בארץ שומרון ואחריו לא נמנה עם היעדים המועדפים ע"י עולי הרגל . יותר משביקרו בו באופן יזום , הוא שימש כאזור מעבר מהצפון לירושלים ( או ההפך . ( יצוין כי חבל ארץ זה נחשב למסוכן יחסית כבר בתקופות קדומות ויהודים שעלו לרגל מהגליל לירושלים נמנעו לעבור בשומרון בשל האוכלוסיה השומרונית העוינת . השנאה לזרים היתה כה מושרשת בלב השומרונים , עד כי נהגו לשפוך קש ולהצית את ( עקבות ) אותם המקומות בהם עברו הנכרים . (*) * ר ' תאור עולה הרגל מפלקנטיה . האוכלוסיה הנוצרית הדלילה בשומרון ואופיו ההררי של חבל ארץ זה שהיה בלתי מיושב בחלקו ורחוק מעין השלטון , הפכוהו למקום מסוכן , בו חיי עולי הרגל ורכושם היו הפקר . עד היום נשתמר השם ואדי חרמיה - "עמק השודדים " ( לרגלי בעל חצור , ( כעדות למעשי השוד והביזה שארעו במקום .
אל הספר