תנועת עולי הרגל נמשכה גם לאחר קריסת הממלכה הצלבנית . המוסלמים שלטו שוב בארץ ישראל ועמם חזרו התנאים הקשים שהיו מעתה נחלת עולי הרגל . רובם באו מארצות המזרח והשתייכו לעדות היוונית אורתודוסית , הארמנית , הגיאורגית , הסורית והקופטית . מאירופה המערבית והמרכזית הגיעו בכל שנה - בעיקר בעונת הפסחא - רק עולי רגל מעטים , אך הם שחיברו את רוב תאורי המסע המצויים כיום בידינו . ספרות המסעות הפכה עתה להיות עשירה מאי פעם . כמאתיים נוסעים ועולי רגל נוצרים הותירו תאורים במשך מאתיים השנים שבין 1300 ל . 1500 הם עולים בהיקפם ובאיכותם על התאורים במשך אל ף השנים שקדמו להם . עם זאת קיים פער בין הכמות הרבה של התאורים לחשיבותם . מסע עולי הרגל בארץ היה בדרך כלל קצר ביותר ' . הוא כלל את יפו וירושלים , בית לחם ולעתים גם את הירדן , ומשם חזרו דרך רמלה ליפו . המסע נמשך ימים ספורים בלבד , ורוב התאורים הם קצרים ושגרתיים , ואינם מזכירים בדרך כלל הרבה מעבר לשמות האתרים המקודשים והאינדולגנציות ( מחילות העוונות ) עבור הביקור בהם . ברם , נמצאו נוסעים שחרגו מהמסלול השגרתי וערכו מסעות ארוכים יותר , ומהם שאף הגיעו להר סיני . בתק...
אל הספר