ההיגיון השני רואה את התרחשותו של יחיד חי , האדם , את היותו בכוח ובפועל כאחד במציאות האונטולוגיה , כנפש גוף שהם אחד , בהגדרותיו ותיאורו ב"תורת המחוללים" ולהלן : ראשית , יחיד חי הינו הוויה הווה בנפש גוף יחידנית , המהווה את התגלות נשמתו ; האידיאה היחידנית הייחודית של היות היחיד בכוח , המתרחשת ומתממשת בפועל באנרגיית חיות הרוחשת במרחב . שנית , נפש גוף היחיד החי הינה יחידה של אנרגיית חיות אחת רציפה , הומוגנית על פי טבעה שלה , בעלת מאפיינים ייחודיים המגדירים זהות אחידה , רציפה , קונקרטית , אמיתית והולמת . שלישית , נפש גוף היחיד החי הינה "יש" אונטולוגי , מתרחשת ומשתנה במשך חייו , ככל "יש" טבעי הנוכח בייחודו המוזהווה . רביעית , יחידת נפש גוף הינה הוליסטית , בעלת הרמוניה אנרגטית קינטית בין אבריה וחלקיה הגופניים נפשיים , הפועלת ומתנהלת עם עצמה ועם הסביבה להגשמת תכליותיה במצבה במרחב ובזמן . חמישית , טבע חיותה וטבע פעולותיה ( שינוי הנעה ) של יחידת 236 שם , עמי . 17 237 כאמור : "ויפדו באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש ודה" ( בראשית ב ז , ( ראו ; ביאור 5 ב"משנה הסדורה : ארץ תקווה . " 238 ראו : תורת המח...
אל הספר