שנת שנ"ז

לה . על אודו' שבני קיק פוזנן צועקים על הריר שלמה בן הריר מרדכי מגני ז ן , איך שהוא עובר על ההתקשרות שנעשה ביניהם שלא יקח מאנשי קיק פוזנן מכס רק כשיעור שהיה נהוג מאז ומקדם . והנה הם בררו באיזה אופן היה השיעור מאז ומקדם ולפי אותו הבירור נמצא שהרריש עובר , מחמי שלוקח יותר מאותו השיעור שהם בררו . והריר שלמי צעק איך שהוא אינו לוקח רק כשיעור 1 השוה תקנה של שלושים גם בשנת ת' להלן . שהיה מאז ומקדם כי אותו השיעור שהוא לוקח לע"ע הוא השיעור שהיה ג"כ מאז ומקדם כאשר רצונו לברר . ועל מה שהם בררו שמאז ומקדם היה השיעור פחו' מזה השיעור שהוא לוקח לע"ע , על זה טען הרר"ש שזה הבירור אינו כלום מאחר שהוגבה העדות שלא בפניו . ומצאנו שמהיום ועד יריד לובלין הסמוך לא יקח מהם הרר"ש רק כפי ערך שהם בררו ומה שהוא ביני ביני עד ערך שהוא היה לוקח , אותו המותר יהא נכתב בצעטל אחת לאחת למצוא חשבון . ובתוך זה הזמן יגבה כל א' מהצדדי' כל זכיותיו ויביאו הנה ק"ק לובלין ביריד הסמוך . ואם אולי יתברר אח"כ שמאז ומקדם היה השיעור , כפי מה שהוא היה לוקח עד הנה , יותר ממה שהם בררו , אזי יתחייבו לשלם לו אותו המותר . ועל זה נעשו ע"ק פרנס...  אל הספר
מוסד ביאליק