סוף סוף , בבוקר נעים אחד , נכנסנו לנמל ניו יורק . כולנו יצאנו לסיפון לבושים בבגדי נוצרים טובים — זו היתד , פקודת היום , שבאה לבטל את הרעיון המוזר שצץ בקרב כמה מאנשינו להופיע לבושים בתורכים . בנפנוף מטפחות של ידידינו , שבאו לקבל פנינו , נצמדה הספינה לרציף . המסע המשונה תם ונשלם ! חזק ואמץ ! וכאן ארשה לעצמי להביא מאמר שכתבתי עבור העתון הראלד בניו יורק' בליל בואנו . עושה אני זאת משום שבחוזר , שלי עם המו"ל מחייבני לכך ; גם משום שזהו סיכום הולם , מדוייק וממצה למסע האניה והתנהגותם של עולי הרגל בארצות ניכר , וגם משום שכמה מהנוסעים השמיצוני על פרסומו ורוצה אני שהציבור יידע איזו מלאכה כפויית טובה היא לטרוח , להלל ולפאר אנשים נעדרי הוקרה . מסע התענוגות לארץ הקודש נסתיים לכבוד עורך "הראלד : " אניית הקיטור קווייקר סיטי השלימה לבסוף את מסעה המופלא ושבה אל הרציף הישן שלה למרגלות ואל סטריט . הנסיעה היתד , מוצלחת מכמה בחינות , ומכמה בחינות — לא . מלכתחילה התפרסמה כ"מסע תענוגות . " ייתכן שהיה זה מסע תענ , גות , אך בלי ספק לא נראה כך , ובוודאי לא התנהל כך . כל אדם יסכים שבמסע תענוגות כהלכתו חייבים להשת...
אל הספר