מעולם לא שיחקתי בייסבול לגמרי לבד , וכמוני גם לא אחרים . לשם כך צריך להיות סופרמן ! בעודו כורע על תלולית המגיש הוא שולח את הכדור אל צלחת הבית . בעוד הכדור באוויר הוא רץ במהירות הבזק אל בסיס הבית , תופס במחבט ומניף אותו . בואו נגיד שהוא פוגע - בסופו של דבר זהו סופרמן . הכדור מעופף באוויר וסופרמן טס אל שדה החוץ , החלק החיצוני של המגרש , המרוחק מהיהלום הפנימי שלו - ואם מביאים בחשבון את חבטת האדירים שלו בכדור , המרחק עשוי להיות גדול עד מאוד . הוא מצליח להגיע , נגיד , לקוטב הצפוני שנייה לפני הכדור , ותופס אותו . הוא מותש מהטיסה . תמונה זו של ביצוע "סולו" של בייסבול היא אכן מופרכת , אבל משהו תמוה לא פחות קורה כל הזמן בסביבות רבות של למידה קבוצתית , למשל בתי ספר , סדנאות מקצועיות ושיעורי דת . הלומד מתפקר "סולו . " אנשים אמורים ללמוד לבד , אף שאנשים אחדים יושבים במרחק מזערי מהם . הם אמורים לבלות את רוב זמנם בקריאה ובהקשבה ולא במגע ומשא עם אחרים . לא מעודדים אותם להתבונן בעבודה של לומדים אחרים , בוודאי לא להעתיק עבודה של לומדים אחרים , אבל גם לא למתוח ביקורת או לעזור . המשחק מתנהל באופן שונה למ...
אל הספר