ה. אברהם מאפו כפופולריזטור של הכרת העבר המשכילית

יצירתו הספרותית של אברהם מאפו , המשכיל הליטאי מקובנה , ( 1867-1808 ) ובמיוחד הרומנים ההיסטוריים 'אהבת ציון' ו'אשמת שומרון , ' שהעלו את מאפו למרכז הבימה של הספרות העברית ברוסיה של שנות החמישים והשישים , עשויה לכאורה להעיד כי בפנינו מיפנה משמעותי בהכרת העבר המשכילית . בחירתה של px ישראל בתקופת המלוכה כזירת ההתרחשות של עלילות הרומנים רבי התפוצה של מאפו והתיאורים האידיליים של החיים הפסטורליים הקדומים יכולים היו להוביל למסקנה שמאפו , המתרפק בגעגועים נוסטלגיים על העבר הרחוק , כתב אומנם "אפופיה היסטורית לאומית" וחרג באופן משמעותי ממגמותיה של ההשכלה . אלא שמחקר הספרות כבר הראה , שלמרות ההשפעות הרומנטיות עליו של סופרים , דוגמת סקוט , בולבר , דיומא , וסי לא חרג מאפו מן הניאו קלסיציזם של המאה הי"ח . ויותר מזה הראה המחקר בהתקבלות של מאפו ובתמורות בקהל קוראיו בתקופות שונות , כי קריאת סיפוריו ברוח לאומית ציונית היתה קריאה מאוחרת . כפי שננסה להראות להלן , מאפו לא חרג מגבולות תודעתה של ההשכלה — לא 139 פין ( הערה , 134 לעיל ) עמ' . 677-657 , 598-591 , 588-573 140 י' קלוזנר , יוצרים ובונים , א , תל אביב...  אל הספר