מגמתם המודעת והמוצהרת של משכילי אוסטריה בכלל וגליציה בפרט לפעול כממשיכים רצופים של ההשכלה היהודית בגרמניה באה לידי ביטוי גם ביחסם אל ה"היסטוריה " כתחום של ידע , כתיבה , עיון והוראה הנושא עימו תפקידים דידקטיים מובהקים . ה"היסטוריה" נזקקה גם בשלב זה ללגיטימציה , וזו הופיעה במאמרים עצמאיים או בהקדמות לחיבורים היסטוריים . זיקתם של המשכילים לתבניות ספרותיות 'ברליניות , ' שאיפתם להמשיך את ההשכלה שכשלה בברלין , הצורך לשכנע חברה מסורתית בהכרח להבקיע דרך אל התרבות האירופית ולעצב אידיאל יהודי חדש וכן היניקה מן ההיסטוריוגרפיה הגרמנית בת הזמן — ולאו דווקא מן החיבורים המקוריים והחדשניים שלה - כל אלה חברו יחדיו והשפיעו על הכרת העבר המשכילית . מאמרו של יצחק אייכל משנת , 1784 שבו ניסה לנסח לראשונה את יעדיה הפרגמטיים אקסמפלריים של 'ההיסטוריה המשכילית , ' שאותה הגדיר כ"משפט השכל הבנוי על הנסיון , " זכה לתחייה מחודשת בהופיעו כלשונו בשנת 1820 מעל דפי 'בכורי העתים , ' ויכול היה לשמש פעם נוספת כבסיס לראיית העבר האוניברסלי והיהודי בהארה רציונליסטית ומורליסטית מובהקת . שבע שנים מאוחר יותר אף שב יש"ר וסיכם את ...
אל הספר