' ההיסטוריה המשכילית , ' שהתגבשה בחוג משכילי גרמניה בשנות השמונים והתשעים למאה הי"ח , הלכה איפוא והתנתקה מן 'ההיסטוריה המסורתית' היהודית . העיון ההיסטורי שוב לא נועד לחשוף את פעולתה של ההשגחה האלוהית בלבד , והמסרים התיאולוגיים של ההיסטוריה נדחקו לטובת עבר היסטורי חילוני , שבו דומיננטית יותר הפעולה האנושית הרציונלית והמוסרית . כפי שההשכלה האירופית בנתה תמונת עבר חדשה והציעה מעין 'היסטוריה פילוסופית , ' המתפקדת במסגרת יעדיה הביקורתיים ותביעותיה לחברה מתוקנת , יצרה גם ההשכלה היהודית תמונת עבר חדשה , שהעמידה אלטרנטיבה ברורה לזו המסורתית . הלגיטימציה החדשה לעיון היסטורי , החלוקה החדשה של ההיסטוריה לתקופות , האמונה במיפנה ההיסטורי ועיצובה של 'עת חדשה' מתוך תודעת מודרניות , סכימות פרוגרסיסטיות והסברים ריאליסטיים — כל אלה איפיינו את הכרת העבר המשכילית היהודית והם מאפשרים לזהות את 'ההיסטוריה המשכילית' כתופעה היסטורית מוגדרת ובמרכיב בתודעה של חוג האינטלקטואלים היהודים אשר עשו בהיסטוריה שימוש פרגמטי ודידקטי . 'ההיסטוריה המשכילית' הציגה דוגמאות אקסמפלריות , העלתה גיבורים היסטוריים והציעה הסברים מו...
אל הספר