מורט ורבנו יצחק בער העלה בגבורות רוהו את הפן החברתי של תורת חסידי אשכמ י . אף נתן דעתו והעלה הגות אופוזיציונית ביקורתית של חכמי תורת הסוד ושל ראשי הריפורמה המוסרית בספרד . במאמר זה ברצוני לנסות ולהמשיך בעיון בתורת חסידי אשכנז בסוגיות של תפיסת הצדק שלהם ושל ביקורתם החברתית . העיון מלמד שהיו שני מוקדי התעניינות בשאלות אלו בין החסידים . רוחו של ר' יהודה החסיד סלדה מן העוול החברתי שבחלוקת הרכוש והוא רצה לעשות לתיקונו . נפשו של ר' אלעזר ב"ר יהודה בעל הרקח התרגשה למראה העוול שבמערכות ההנהגה החברתית והוא כאב את כאבו של החסיד העומד מעוט כשרונות לימודיים אינטלקטואליים מול המוכשר שאינו חסיד . מדברים שבאו פזורים בספר חסידים אדם ל ^ ד , שרווחו ניסוחים ממתנים ומחריפים בסוגיות אלו במסורות תלמידיהם של אלה . א בער כבר עמד על הקפדתו הגדולה של ר' יהודה החסיד בשאלות הצדק החברתי ? ממסורות של פירושיו שהיו רווחות בחוגי תלמידיו ובבית בנו * אנו למדים , שלדעתו של 1 במאמרו הגדול — המגמה הדתית החט תית של ספר חסידים , ציון ג ( תרצ"ח , ( עמי ; 50—1 תולדות היהודים בספרד הנוצרית , תל אביב תשי"ט , עמ' ; 58—57 תורת הש...
אל הספר