בספרו הגדול על תורת ר . סוד בישראל הקדיש גרשם שלומי פרק חשוב לייחודה הדתי של החסידות האשכנזית . בחלקי נפל התפקיד לפרש את "המגמה הדתית החברתית של ספר חסידים * " על יסוד השוואה אל ההנהגות וההשקפות הרווחות בחברה הנוצרית של ימי הביניים' ונדמה לי שמחקרים כאלה עשויים להוכיח שהמחבר או המחברים של "ספר חסידים" למדו משכניהם הנוצרים לא בלבד על ידי מגע אישי והסתכלות בחיים' אלא קראו גם בספריהם . לכבודו של בעל היובל אני רוצה לדון כאן בשני פרקים של "ספר חסידים" ' שהם מיוסדים בחלקם על מקורות ספרותיים עיוניים טהורים' שהגיעו לידי החסיד האשכנזי מן החוץ ושנתנו לו הזדמנות להביע לעומתם אמונות ודעות משלו . פרקים אלה הם : פרק תקפט של "ספר חסידים" ' דפוס בולוניא ( להלן : ב ' ( והוא במהדורת מקיצי נרדמים ( מ"נ ) סי' יד עמי 15—14 שורה 16 ואילך : "יש דברים שאין הלב סובר '' וכוי ( להלן "מאמר ' ( "א והפרק תקל בדפוס בולוניא ; והוא במהדי מ"נ סיי תתתתשנ עמי 472 שורה 6 ואילך : "כי את כל מעשה הי יביא במשפט" 1 בפרק השלישי של סםרו : Major Trends in Jewish Mysticism , 1941 . Die jiidi- schc Myslik in ihrcn Haupstromungen ...
אל הספר