דליה מרקס " בשעת התפילה אין אנו פורשים מן העולם , אנו רק משקיפים עליו ממצפה אחר" אברהם יהושע השל במאמר זה ייבחנו הממדים האידאולוגיים , התאולוגיים והספרותיים בליטורגיה של היהדות המתקדמת ( הרפורמית ) שנוצרה בישראל ביובל השנים האחרון . נקודת המוצא של דברינו היא שיש ייחוד לא רק בתפילה הרפורמית לעומת התפילה המסורתית , אלא גם בתפילה הרפורמית הנוצרת ומתבצעת בישראל לעומת התפילה הרפורמית במקומות אחרים בעולם . ההקשר המיוחד שבו נוצרה זו שבישראל הצריך חשיבה יצירתית ופתרונות ליטורגיים ופואטיים המיוחדים לה . בחינתם של אלה עשויה לזרוע אור לא רק על האופן שבו מתמודדים חברי התנועה ליהדות מתקדמת בישראל עם האתגרים הייחודיים שעומדים בפניהם בחפשם דרך לעבודת האל , אלא גם על הדרכים שבהן מתכוננים טקסט וטקס . דומה גם שהבחינה המוצעת תוכל לשמש כלי צנוע בהבנת הדרכים שבהן נוצרת עבודת קודש בהקשר נתון של קהל , קהילה , שפה ותרבות . מאז העשור השני של המאה הי"ט יצאו לאור עשרות רבות , אם לא מאות , סידורים רפורמיים , קונסרבטיביים ורקונסטרוקציוניםטיים , כמו גם סידורים שאינם משקפים זרם 2 ממוסד . ספרי תפילה אלה יכונו פה סידו...
אל הספר