א. מיגדר ואנטישמיות

" נשים הן , במידה מסוימת , כמו העם היהודי , " כתב העיתונאי המהגר היהודי מניו יורק חיים מליץ , בספרו "די היים און די פרוי" ( הבית והאשה ) משנת 8 ו 9 ו , בקטע שתיאר את חוסר ההכרה הציבורית בערך עבודתן של נשים . גם היהודים , כך ציין , לא זכו לכבוד מצד העולם הסובב אותם . ואולם , אם מליץ העיר שנשים הן כמו העם היהודי , משקיפים לא יהודים רבים תיארו את היהודים בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים במונחים שהיו שמורים בדרך כלל לנשים . הגבר היהודי , אף אם התבולל היטב לתוך תרבות המערב , הצטייר כחסר גבריות , במיוחד בחברות המתועשות במערב . ואולם , כפי שציינה ג'ואן סקוט ואלך , מיגדר איננו קשור רק להבדלים חברתיים ותרבותיים בץ המינים . הוא משמש גם כ"אמצעי עיקרי להצגת יחסי הכוחות . " בהצגה קריקטורית של הגבר היהודי כדמות נשית השתדלו האנטישמים ועוזריהם ליטול מן היהודים את הכוח והכבוד שהם ראויים לו כגברים , במיוחד כגברים מצליחים מבחינה כלכלית . לעומת זאת הגברים היהודים , אשר קצרו את פירות האמנסיפציה ותנאי החיים של המעמד הבינוני וציפו להנות מיתרונותיהם , הגיבו על ההשמצות האנטישמיות הללו ביצירת דימויים שלי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי