לאחר מלחמת העולם הראשונה מצאו נשים יהודיות אחדות באידיאולוגיה הפמיניסטית את הדרך שבה ישיגו שוויון חברתי , כלכלי ופוליטי . המלחמה פגעה באורחות חייהם של יהודי פולין ורוסיה וכפתה עליהם להתייחס לפוליטיקה הבינלאומית . מעיון בעיתונות היידיש עולה , שבקרב נשים יהודיות גברה המודעות לפעילותה של התנועה הפמיניסטית על פני אירופה כולה . בשנת 1918 פרסמה פועה רקובסקי מנשר בשם "האשה היהודיה , " ששילב בתוכו פמיניזם וציונות . תוך שהיא מצביעה על תרומתן הרבה של נשים לקבוצה גדולה של ארגונים שפעלו לתיקון חברתי , מחתה רקובסקי על מיעוט השתתפותן של נשים בתנועה הציונית . אף שהציונות המדינית של הרצל העניקה להן זכות הצבעה בבחירות הציוניות , לא ניצלו הנשים זכות זו . רקובסקי תלתה את ריחוקן של נשים מפעילות ציונית בגורם שנזכר בפתיחת פרק זה : כשלון היהודים , הן אורתודוקסים והן מתבוללים , לספק חינוך יהודי נאות לבנות . לנשים יהודיות בנות זמנה , קבעה רקובסקי בצער , חסר היה "חוש היהדות - ניצוץ היהדות שאותו נטע בנערים ה'חדר' היהודי הפשוט , על אף כל חסרונותיו העצומים . " היא הביעה את אמונתה , כציונית וכמחנכת , שנשים יהודיות ...
אל הספר