בשנים הסוערות שעברו על יהודי רוסיה בסוף המאה התשע עשרה הצטרפו נשים גם לתנועות פוליטיות ונפתחו בפניהן הזדמנויות לפעילות ולהנהגה . כמו הגברים , אף נשים יהודיות צעירות סונוורו מן הקשת הרחבה של המפלגות הרעיוניות , שחרטו על דגלן תוכניות להטבת מצבם של היהודים - או לחילופין של החברה הרוסית - באמצעות מהפכה . בפני הנוער שנותר קשור ליהדות ולקהילה היהודית עמדו מספר חלופות . הם יכלו להצטרף למפלגת הבונד , דהיינו לפלג היהודי במפלגת העבודה הרוסית הסוציאל דמוקרטית , אשר דגלה במהפכה סוציאליסטית ובאוטונומיה תרבותית להמוני הפועלים הרוסים דוברי היידיש ; הם יכלו להצטרף לכל אחד מענפיה של התנועה הציונית , ששאפה לייסד מדינה יהודית בארץ האבות ; או להצטרף לטריטוריאליסטים , שהכירו באופיה הלאומי של היהדות , אך דחו את הטענה שארץ ישראל היא המקום היחיד והטוב ביותר להצלת היהודים על ידי התיישבות לאומית . מכל החלופות הללו נטו רוב הנשים לבחור בבונד , בבל הבראה משום שהוצעו להן עמדות בהנהגת המפלגה . כאשר נוסד "איגוד הפועלים היהודי ברוסיה ופולץ , " הידוע יותר בשמו " הבונד , " בשנת 897 ו , בפגישה חשאית בפרברי וילנה , היו שת...
אל הספר